אני רוצה ללמוד כלכלה במסלול דו חוגי באו"פ, כי זו האפשרות היחידה שלי כחבר בקיבוץ שלא עבר עדיין הפרטה.
אני לא יודע אם זה מתאים לי. בעבר עשיתי אבחון ודווקא נמצאתי להיות מהנדס, באורח פלא, של אלקטרוניקה או מחשבים. גם אדריכל. אך אחרי יום פתוח אחד או שניים, הבנתי שאני לא רוצה (גם מגבלות מתמטיות ופיסיקה, ופסיכומטרי).
היום אני בן 32, ותוהה אם בכלל ישתלם לי ללמוד לתואר בכלכלה. אם אמצא עבודה לאחר מכן בתחום, או אם עצם התואר עצמו יעזור לי למצוא עבודה אחרת, טובה יותר מזו שיש לי היום (איש מחשוב בקיבוץ). אני יודע שזה תלוי בי.. בעיקר בי. לכן אני חושש...
אני חושש גם מאפשרות של ליקוי למידה שונים כמו חוסר ריכוז וקושי בהבנה הכתוב.
תודה
מ
מר איש אבירם
תלוי בך. בעיקר בך
בן 32 שלום.
בעבר, כפי שציינת עברת איבחון. אני מציע לך ליצור עימם קשר, ולברר עימם, האם התח ום מותאם לך. אם אתה איש מחשוב בקיבוץ, מדוע שלא תעמיק בתחום ותתמקצע בו. זה תחום מניב ומוביל היום! . מה הביא אותך לחשוב על כלכלה? האם יש לך ניסיון ניהולי? השילוב של ניהול וכלכלה, עשוי לתת לך מקדם, ופרנסה עתידית, כמובן באם התחום מתאים לך! בכל מקרה, שווה לנצל את ההזדמנות ללמוד לפני שהמשק יופרט, ואז הסיכויים למימון הלימודים יוטל בספק. בצלחה!
ב
בן 32
תודה
האם לדעתך ניתן לשרוד בשוק העבודה עם הסמכות של IT לאורך שנים, עד הפנסיה, וללא תואר?
לפי הבנתי שלי הסמכות אלו תופסות רק בעולם מערכות המידע\IT ואולי פחות מחוץ לה. אם ארצה לחפש עבודה אחרת ולעשות שינוי כיוון בחיי, אהיה בבעיה כי אלו כל מה שיש לי... או שאולי פספסתי משהו. השאלה עם הסמכות נוספות IT יכולות לשפר את השכר שלי. אולי בעוד כמה שנים כל ענייני המחשוב יגיעו לידיים שלי. אך מה עם היום שאחרי העבודה הזו תסתיים... בגלל נושאי ההפרטה וכדומה. ואז אולי יהיה צורך להתרחב מעבר ל"שוק המקומי של הקיבוץ"..
כלכלה מעניינת אותי. אולי בגלל שקראתי מספר ספרי כלכלה שנמכרים ברשתות הספרים. אולי בגלל שבגיל הזה מעניין אותי כיצד הכלכלה עובדת, וידע נרחב בתחום יכול לעזור לי גם מעבר לעבודה בתחום עצמו. התנהלות טובה יותר עם האמצעים שיש לי וכדומה. אין לי שום ניסיון בניהול, לא עם אנשים. האופי שלי די שקט ומופנם ואני לא רגיל לדבר בפני אנשים (קיים אצלי גם לקות מסוימת בטיב הדיבור שלי).
מה ההבדל בין תואר במנהל עסקים לתואר בכלכלה? קיימים הבדלי יוקרה?
אני חושש שאנשים מסתכלים עלי בעין אחרת בגלל שאין לי תואר. זו תחושת נחיתות מעיקה במיוחד. גם אני מסתכל עלי בצורה כזו..