לפני הלימודים לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד. דחיתי את הבחירה הזאת פעם אחרי פעם אחרי פעם. החלטתי להשלים בגרויות בפיסיקה ומתמטיקה ולשפר פסיכומטרי 4 פעמים אבל עדיין לא ידעתי בדיוק לאן אני חותר. פעם אחר פעם החלפתי את הבחירה איזה תחום ללמוד. דבר אחד ידעתי - אני רוצה רק אוניברסיטה, כי זה מה שנדחף לי לראש. בסוף, ננעלתי על תחום הנדסת מכונות שהיה הכי קרוב לציונים שהיו לי, וגם אליו לא התקבלתי. בחרתי, באקט של שכנוע עצמי וייאוש - להרשם לפיזיקה בטענה שאני אוהב את זה ויהיה בסדר. ומה אני אגיד לכם - כל הטעויות שעשיתי מתחילת הדרך בבחירת המקצוע עד עכשיו מכים בי נמרצות מתחילת הסמסטר. התחום הזה לא קרוב אלי בכלל, לא מעניין אותי בכלל, אני לא רואה איך אני אצליח להתפתח ממנו לאנשהו ובאופן כללי - אני מרגיש בזבוז אדיר של זמן וכח נפשי שכבר אין לי.
מה אני אמור לעשות? לוותר? להתייאש? מה? אני פשוט אובד עצות...
ה
הדר גולדשמידט
שאלות מפתח
סטודנט יקר שלום, כיוון שלקח לך זמן רב להגיע להחלטה ולממש אותה, אני ממליצה לך להמשיך במסלול שהתחלת ובמקביל לבחון את הדרך. לאור העובדה, שזמן רב היית בחוץ והתקשית לקבל החלטה, יתכן וכל בחירה היתה מקבלת משנה תוקף דומה..
נסה לשקף כאן מה כן מעניין אותך? גם אם טרם התנסית ואתה לא בטוח. ממה היו עשויים השיקולים בבחירת המקצוע? ממה התאכזבת? מה אתה יודע שלא מעניין אותך? מה חשוב לך בעשייה שאלה אתה חותר?
נסה להכניס מעט תוכן אישי, כדי שאוכל לנסות לכוון אותך בעזרתו. בברכה,
הדר גולדשמידט - ייעוץ והכוון תעסוקתי 052-6969745
ס
סטודנט שנה א'
בעיה רצינית בבחירות
עניין אותי תמיד נושאים שקשורים למחשבים, ברמה הטכנית אבל מהר מאוד הגעתי מזה לסיפוק. שאני אומר מחשבים - אני מדבר על הרמה הטכנית במחשבים. פירוק הרכבה, פתרון תקלות. עסקתי בזה במשך שנה וחצי ומהר מאוד מצאתי את זה בנאלי ומשעמם כי הכל חוזר על עצמו. ניסיתי לחשוב עם עצמי מה לא מעניין אותי או אפילו מה מפחיד אותי מבחינת לימודים - תמיד פחדתי מנושאים ראליים כי החשיבה שלי קצת איטית. יכולים להסביר לי משהו נורא לאט ואני פשוט לא אבין אלא אם אני אשב ואלמד אותו לבד בקצב שלי. דרך אגב - זה אחד הדברים שמשגעים אותי בלימודים האלה. אני לא מצליח לעמוד בקצב בדיוק בגלל זה. העניין הוא שבשנה האחרונה ראיתי שהשד לא נורא ואפילו למדתי לאהוב מתמטיקה ופיסיקה מאוד בזמן השלמת הבגרויות. גיליתי שאני טוב בזה מאוד.
העניין שהיה איתי היה כזה : החלטתי שאני רוצה הנדסה. איזה - לא ממש ידעתי וכל הזמן החלפתי בחירות. לא הייתה בחירה שקולה מאחורי זה פרט לעובדה שידעתי שלצערי הרב ליוצאי מכללות מאוד קשה להשתלב בשוק העבודה בתור מהנדסים אז שאפתי לאוניברסיטה. השקעתי כל מה שיש לי אבל עדיין לא ידעתי בדיוק לאן אני שואף. המטרה העיקרית הייתה - אוניברסיטה. אבל לא ממש חפרתי בעצמי כדי לגלות באיזה תחום. וגם עכשיו שאני שואל את עצמי את השאלה הזאת - אני לא יודע.
לשאלתך - מה לא מעניין אותי - כל מה שהוא הומני. ספרות, הסטוריה וכו'. מה שמעניין אותי הם תחומי המדע - אבל באותה מידה אני מרגיש שהם קשים לי נורא בעקבות כך שיש לי תפיסה קצת איטית.
חשוב לי בעיקר שיהיה עניין במה שאני עושה. אני לא יכול לחזור על המצב של לקום כל יום לאותו הדבר בדיוק. זה חירפן אותי, וזה עוד יחרפן אותי בעתיד. ואם לומר את האמת - זה קיים בכל עבודה כמעט בחברה שלנו. אני פשוט צריך איזה שהוא עניין, איזה שהוא אתגר. אבל קשה לי ברמות מטורפות ואני לא יודע מה לעשות עם זה.