הי הדר אחרי מאמצי חשיבה ארוכים וממושכים ההחלטה לאיזה מסלול לבחור אינה מתגבשת התחומים שנשארתי איתם אחרי סינון ארוך- עבודה סוציאלית..תקשורת..משפטים..פסיכולוגיה..וכל מני תתי נושאים של תחומים אלה..לדוגמה קרמנילוגיה..הפקה..וכ'ו.. אובדת עצות איך לעבור לשלב סינון הבא בתקווה להרשם לשנת הלימודים הקרובה מבחינת ציונים..פסיכומטרי 580..בגרות 90..אם יש איזה רעיון שיכול להוביל לאור בקצה המנהרה..אשמח לכל תגובה!!! תודה רבה
ה
הדר גולדשמידט
כמה שאלות בסיסיות לפני
סיוון שלום, אשמח לעזור לך להתקדם שלב אם רק תתני לי לראות יחד איתך את התמונה הכוללת: מה מעניין אותך בכל התחומים שציינת? במה את טובה? בעיינך? בעייני החברים שלך? המשפחה? מה חשוב לך בעשייה? בכלל אם הייתי אומרת לך עזבי מקצועות ותחומי התמחות, עזבי טייטלים בכלל, מה מדגדג לך? במה את חושבת שהיית יכולה להצליח? אם הייתי שואלת על אותו הסרגל פרקטיות ובצד השני הכלה, איפה היית ממקמת את עצמך? עד כמה את "כותל" ? האם היית רוצה לעבוד עם אוכלוסיות חלשות ונזקקות? מהי יכולת השיווק והארגון שלך?
אנסה להשיב על השאלות..
שוב שלום תודה רבה על תגובתך המהירה.. לגבי שאלות הבסיסיות ששאלת..מה שבגדול מעניין אותי זו עבודה עם חברה.. אני טובה בלדאוג לאנשים..להצחיק אותם הומור זה דבר חשוב לי..ויש לי סיפוק גדול מלעזור/לבדר אנשים..אני "כותל" מצוין ומכל הלב..אבל באמת שחשיבה על עבודה עם נזקקים גורם לנושא להראות חשוב ומספק אך מצד שני ההתעסקות המוגברת עם הצד הזה של החיים לא מושכת אותי לטווח ארוך, במיוחד כשדינמיות ושוב הומור אלה דברים מאד חשובים. ומה ש"מדגדג " לי הייתי מגדירה את התחושה שיש לי מול ארועי ספורט גדולים או הופעות חיות..לתחום הזה אני מרגישה משיכה תשוקתית למרות שאין לי נסיון יותר מדי בכך.ולעיתים אף כתיבה..:) אכן פרקטיות של הלימודים חשובה לי מאד וגם שיקולים כלכליים ושיקולי רווחיות של מקצוע..אך לדעתי אתקשה בלימודים שלפחות ברובם לא יעניינו אותי..באיזשהו מקום אני מרגישה רצון גדול לדעת הרבה על הכל..הסביבה שלי אומרות שנאי צריכה להקשיב/לדבר עם אנשים..או להיות בעלת אחריות גדולה אך "מאחורי הקלעים" וגם עם ילדים יש חיבור אוטומטי. אני כנראה נשמעת כמו מישהי שייעוץ והכוונה אישית יעזרו לה..אך לדאבוני המחירים של תהליך כזה מעבר ליכולתי הכספית. יצא קצת חופר..סליחה מראש.
ה
הדר גולדשמידט
לסייע לאחר או להפעיל ולהניע
סיון שלום, אין צורך להתנצל על הפירוט הוא הכרחי בשביל לקבל תמונה כוללת, אך מדבריך משתמע שבהחלט נכון לעבור תהליך של אבחון והכוון. אנסה לסייע בכיווני מחשבה, לצד זה שאני ממליצה בחום לבחון אפשרויות של ייעוץ ממוקד ואישי.
הומור הוא כלי עבודה ובכלל גישה לחיים חשובה ובריאה, ניתן לשלב הומור כמעט בכל עשייה, תלוי בך. כמובן שבטיפול קונבנציונאלי באופן יחסי פחות, אבל שוב הכל במידה. מטפל טוב יודע מתי לחהכניס מה והומור הוא כלי מצויין!
עבודה סוציאלית - בהחלט עונה לנישה של הקשבה וסיוע מאוחרי הקלעים ומקדימה, במגוון אפשרויות, תעסוקה, שיקום, דיור, פיקוח ועוד.. העבודה עם אוכלוסיה נזקקת והעבודה אכן לעיתים בסביבת אנרגיה שפופה..
נישה שיוצאת מבית הפסיכולוגיה אך יותר דינאמית היא תחום משאבי אנוש, פה יש מקום להומור מול מעסיקים ומועסקים ובכלל קצב טוב נחוץ בהכרח בתחום זה. תוכלי לחתור לתחום הרווחה ולעסוק באירועים וארגון ימי כייף וכו..
משפטים הוא תחום הרבה פחות סוציאלי מכוונת המשורר..מרבית העיסוק של עורך דין הוא בדינים, מיידענות ועבודת ניירת מדוייקת. מה שרואים בטלוויזיה זה בד"כ החלק הקטן יותר בעיסוק עו"ד ולא כולם עוסקים בו. אם דינאמיות והומור חשובים לך זהו המקצוע הכי פחות מתאים ברשימה שהעלית.
אחרון חביב תקשורת, לתחום הפקת אירועים ובכלל השתלבות בתחום התקשורת זו ההתחלה, גם לשילוב הנושא של כתיבה אם כתיבה שיווקית או מרקו"ם.
קרימינולוגיה פונה לצד הנזקקים, ולצד הקשה שלהם.. אם עבודה סוציאלית יורדת מהפרק, קרימינולוגיה לא אמורה לעלות..
מקווה שהצלחתי לשפוך קצת אור בכל סימני השאלה. בהצלחה,