לימודי מדעי המדינה לתואר שני

תואר שני במדעי המדינה

 

מדי שנה, מסיימים מאות סטודנטים את מסלול הלימודים לתואר ראשון במדעי המדינה. לא אחת, הבוגרים בוחרים (אם לאחר הלימודים ואם בחלוף שנים) להמשיך במסלולי לימוד מתקדמים בענף אקדמי זה. התואר השני במדעי המדינה מעניק לסטודנטים ראייה רחבה ומעמיקה של נושאים מגוונים הנוגעים לפוליטיקה, לממשל, לחברה, וכדומה.

 

בדומה לתואר הראשון, גם המסלול המתקדם לתואר השני כולל עיסוק בנושאים מקבילים ממדעי החברה כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת, כלכלה, וכדומה. כמו כן, היות ומדובר בתואר שני במדעי החברה, תואר זה פונה גם לסטודנטים אשר למדו תארים בתחומים כגון יחסים בינלאומיים, תקשורת, וכדומה (בכפוף להשלמות הנדרשות).

 

מה היא מטרת הלימודים?

 

התואר מעניק לבוגרים כלים למחקר בתחומים כגון פוליטיקה, תקשורת, יחסים בינלאומיים, כלכלה, ועוד. מדובר אפוא בתכנית הפותחת עבור המוסמכים דלתות רבות, הן בשוק הציבורי והן בשוק הפרטי. מוסמכי תואר זה מוצאים עצמם לא אחת בתפקידי מפתח במשרות ציבוריות וממשלתיות.

 

כמו כן, לעיתים פונים המוסמכים למשרות נחשקות בתחום התקשורת או בעולם העסקים הפרטי. רבים מהם ממשיכים לאחר תום הלימודים לתארים מתקדמים (דוקטורט במדעי המדינה או תואר שני במקצועות נוספים), כדי להמשיך לתואר השלישי יש צורך ללמוד במסלול מחקרי ולהשלים בהצלחה את עבודת התזה. אפיק מחקרי זה מאפשר להם להשתלב בתפקידי מרצים וחוקרים במוסדות אקדמיים, ובגופי מחקר חוץ-אקדמיים.

 

• מחפשים קריירה בזירה הפוליטית? קראו גם על תואר שני בממשל.

 

למי מיועד התואר?

 

המסלול פונה ראשית כל לבוגרי תואר ראשון בתחום מדעי המדינה, שברצונם להרחיב ולהעמיק את הידע שברשותם. כמו כן, בוגרי תואר ראשון במסלולים מקבילים יכולים להפיק תועלת מתואר זה, כגון בוגרי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, במינהל ציבורי, או בממשל. היות ומדובר בתחום המשתייך למדעי החברה, מועמדים אשר למדו תארים ראשונים בתחומים אלו יכולים אף הם לפנות למסלול מתקדם במדעי המדינה. עם זאת, ייתכן מאד כי סטודנטים אלו יידרשו לעמוד במספר קורסי השלמה, וזאת בהתאם לדרישות המחלקה (קורסים נפוצים לעניין זה כוללים: מחשבה מדינית, מבוא לממשל ופוליטיקה, פוליטיקה ישראלית, וכדומה).

 

כמו כן, התכנית יכולה להתאים לעובדים במגזר הציבורי, המעוניינים לרכוש ידע פרקטי לקידום תהליכים בעשייה המקצועית, כגון במשרדי הממשלה, בשלטון המקומי, בארגונים חברתיים, ועוד. ישנן תכניות מסוימות המותאמות בתכניהן ובמתכונתן לצורכיהם של עובדי המגזר הציבורי.

 

מה לומדים?

 

תכנית הלימודים משלבת קורסי יסוד לצד התמחויות בנושאים ספציפיים. בין התחומים הנלמדים ניתן למצוא ענפים כגון פוליטיקה, ממשל, חברה, יחסים בינלאומיים, טרור, מנהל ציבורי, מדיניות ציבורית, שיווק פוליטי, ועוד. כמו כן, ישנם מסלולי התמחות שונים כגון מסלולים לתואר שני בדיפלומטיה, תכניות לביטחון אסטרטגי, לתקשורת פוליטית וכדומה.

 

אילו מסלולי לימוד מוצעים?

 

באפשרות הסטודנטים לבחור בין מסלולי הלימוד הבאים:

 

• מסלול מחקרי: המסלול המחקרי כולל כתיבת עבודת תזה, שהינה עבודת מחקר אינטנסיבית הנערכת בליווי מנחה. המסלול המחקרי מאפשר להמשיך לתואר שלישי ולהשתלב במחקר.

 

• מסלול עיוני: המסלול העיוני מתקיים ללא כתיבת עבודת תזה. עיקר מטרתו הינה הרחבת הידע הפרקטי והעיוני שברשות הסטודנטים, למטרות יישום בקריירה. בסיום הלימודים עורכים פרויקט מסכם.

 

מה משך הלימודים ומתכונתם?

 

משך הלימודים הוא כשנתיים. היקף הלימודים מתאים גם לסטודנטים העובדים במשרה מלאה (דהיינו, לימודים בשעות הערב ובסופי השבוע). הסטודנטים הבוחרים במסלול המחקרי נדרשים לפנות מעט יותר זמן כדי לעמוד במטלות השונות במקביל לעריכת המחקר. עם זאת, לא אחת מוצעות מלגות לסטודנטים אלו אשר נאלצים להפחית מהיקף עבודתם במהלך הלימודים.

 

אילו נושאים נלמדים במהלך התואר?

 

להלן חלק מן הנושאים הנלמדים במהלך התואר:

• דיפלומטיה.
• מחשבה מדינית.
• מדיניות ציבורית.
• תנועות חברתיות.
• מודיעין ולוחמה בטרור.
• ביקורת פנימית וציבורית.
• פוליטיקה במזרח התיכון.
• שיטות ליישוב סכסוכים מדיניים.
• ועוד.

 

האם ניתן לבחור התמחות במהלך התואר?

 

בין תחומי ההתמחות שבהם ניתן לבחור במוסדות השונים, נכללים:

 

• התמחות בתקשורת: ההתמחות בתקשורת פוליטית מתמקדת ביחסי הגומלין המתקיימים בין מערכות השלטון לבין המדיה, בדגש על המדיה הדיגיטלית.

 

• התמחות בממשל: במהלך הלימודים בהתמחות זו מתמקדים בתהליכים הנוגעים לפעילות המינהל הציבורי, כגון קבלת החלטות, ניתוח וכתיבת מדיניות, ועוד. לעיתים התמחות זו משלבת תחום נוסף, כגון משפט או מדיניות ציבורית.

 

• התמחות ביחסים בינלאומיים: בהתמחות ביחסים בינלאומיים עוסקים בהרחבה בנושאים כגון דיפלומטיה, אסטרטגיה, משא ומתן, וקבלת החלטות, תוך בחינת תהליכים הנוגעים ליחסי החוץ של ישראל ושל מדינות נוספות.

 

• התמחות צבא וביטחון: הסטודנטים בהתמחות זו יכולים לחקור סוגיות מתקדמות הנוגעות לצבא ולמערכת הביטחון, תוך היכרות עם מגמות עכשוויות בתחום הביטחון הלאומי. כמו כן, ההתמחות סוקרת התפתחויות טכנולוגיות רלוונטיות, כגון הגנת סייבר.

חשוב להדגיש כי לא כל מוסד אקדמי מציע בהכרח את כל ההתמחויות אשר פורטו לעיל, וכן ישנם מוסדות אשר אינם מציעים התמחויות כלל.

 

מה הם תנאי הקבלה?

 

תנאי הקבלה לתואר שני במדעי המדינה הינם:

• תואר ראשון בתחומים רלוונטיים, בממוצע הנע בין 76 - 90 (משתנה ממוסד למוסד. לצורך קבלה למסלול המחקרי יש צורך בציון גבוה מאשר לקבלה למסלול העיוני).
• המועמדים שאינם בוגרי מדעי המדינה נדרשים ללימודי השלמה, שהיקפם נקבע על ידי המוסד האקדמי.
• במסלול המחקרי, יש למצוא מנחה ולקבל את הסכמתו לליווי המחקר.
• ראיון אישי מול ועדת קבלה.

 

היכן לומדים?

 

• אוניברסיטת אריאל בשומרון: באוניברסיטת אריאל משולב התואר עם תחום המזרח התיכון. המסלול מותאם לאנשים עובדים. קיימת תכנית עם תזה.

 

• אוניברסיטת רייכמן (הרצליה): באוניברסיטת רייכמן מתקיימת תכנית לתואר M.A בממשל. ניתן ללמוד במסלול מחקרי עם תזה. התמחויות אפשרויות כוללות מדיניות ציבורית, דיפלומטיה ויישוב סכסוכים, ביטחון ולוחמה בטרור ועוד.

 

• אוניברסיטת חיפה: סטודנטים יכולים לבחור ללמוד במחלקה ליחסים בינלאומיים, ממשל ורעיון מדיני או מינהל ומדיניות ציבורית. קיימות גם תכניות בינלאומיות בדיפלומטיה ובביטחון לאומי.

 

• אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): מתקיימת תכנית עם תזה וללא תזה. כמו כן, ישנם מסלולים למדיניות ציבורית וצבא וביטחון. קיימת גם תכנית ייעודית לבוגרי משפטים.

 

• אוניברסיטת תל-אביב: הסטודנטים יכולים להתמקד בענפים כגון פוליטיקה ישראלית, מחשבה מדינית, אסטרטגיה ועוד. קיימות גם תכניות מוסמך בדיפלומטיה ובלימודי ביטחון.

 

• האוניברסיטה העברית (ירושלים): מוצעות מגמות שונות ובהן משפט וממשל, תקשורת פוליטית, דמוקרטיה ופוליטיקה ישראלית, מחשבה פוליטית ועוד.

 

כיצד בוחרים מסלול לימודים?

 

בבואכם לבחור את מוסד הלימוד, חשוב שתתמקדו לא רק בנוחות ובמיקום המוסד האקדמי, אלא גם בתחום המעניין אתכם והקרוב ביותר ללבכם, למטרות וליעדים המקצועיים והאקדמיים, וכן לתחום העיסוק הנוכחי. כפי שצוין לעיל, התואר השני מהווה דלת ללימודים אקדמיים נוספים ולמשרות ציבוריות ותפקידים בכירים. ניתן ללמוד במסלולים המותאמים גם לאנשים עובדים, הנערכים בשעות נוחות ובמתכונת גמישה.

 

מה גובה שכר הלימוד?

 

במוסדות האקדמיים הציבוריים, שכר הלימוד הינו אוניברסיטאי. מדי שנה משתנה גובה שכר הלימוד האוניברסיטאי לתואר השני, בהתאם לקביעת המועצה להשכלה גבוהה. נכון לשנת הלימודים תשפ"ה, גובה שכר הלימוד האוניברסיטאי לתואר מוסמך הוא 15,748 שקלים.  יש לציין כי במוסדות הפרטיים, שכר הלימוד גבוה מסכום זה, ונע בין 55,000 - 60,000 שקלים לשנה.

 

האם ניתן לקבל מלגות?

 

תלמידי התואר השני, בדומה לתלמידי התואר הראשון, יכולים להיעזר במלגות אשר יסייעו להם לממן את תקופת לימודיהם. ישנן מלגות המותאמות במיוחד לסטודנטים הלומדים במסלולים המחקריים הכוללים תזה אשר דורשים מהסטודנט להשקיע זמן רב יותר בלימודיו. כמו כן, מוענקות מלגות הצטיינות על סמך הישגים אקדמיים, וכן מלגות סיוע כלכלי אשר ניתנות בהתאם לתבחינים סוציו אקונומיים. יש לציין כי ניתן להיעזר גם במלגות מטעם קרנות וארגונים החיצוניים לאקדמיה.

 

• רוצים מלגה? קראו על מלגות מדעי המדינה.

 

מה הן אפשרויות התעסוקה ולימודי ההמשך?

 

התואר השני במדע המדינה מהווה פתח למקצועות מרתקים, הן במגזר הציבור והן בשוק הפרטי. במהלך הלימודים מפתחים הסטודנטים קשרים מקצועיים (נטוורקינג) עם אנשי מפתח בתחומים השונים במסגרת פרויקטים או התנסויות הנכללות בתואר. כמו כן, באפשרותם לקדם את הקריירה הנוכחית או להשתלב בתפקידים חדשים, בעיקר בעבודה מול גורמי חוץ או גורמים מדיניים. רבים מן המוסמכים פונים לאחר הלימודים לתפקידים שונים באמצעי התקשורת, בפוליטיקה, בתחום הדיפלומטיה, במשרד החוץ, וכן בייעוץ לחברות פרטיות העובדות עם גופים ציבוריים וממשלתיים. מוסמכים המעוניינים בכך יכולים לאחר השלמת המסלול המחקרי להמשיך את לימודיהם לתארים מתקדמים, כגון דוקטורט במדע המדינה או תואר שלישי בתחומים משיקים נוספים.
 

האם התואר השני יכול לסייע להעלאת רמות השכר?

התואר השני עשוי לתרום להעלאת רמות השכר, אולם לא בהכרח בכל המקרים. עובדים במגזר הציבורי יכולים להשתמש בתואר השני למטרות העלאת רמת השכר וקידום הקריירה לתפקידים בכירים יותר. גם עובדים בסקטור הפרטי יכולים להשתמש בידע הנלמד לצורך השתלבות בתפקידים בכירים ומבוקשים, אשר לא אחת רמות השכר בהן גבוהות באופן יחסי.