עבודה או המשך לימודים לאחר תואר בפסיכולוגיה

בסיום תואר ראשון בפסיכולוגיה
דנה שלום.

שאלתך מעניינת. נתחיל בזה שהמילה "חייב/ת", מסבה נזק של ממש. במצב של "חייב" "צריך", אנו מציבים רף לא ריאלי ומזיק להשגת המטרה, ויותר מכך, כואב ומתסכל עד מאוד.

נכון, שכדי להמשיך בתחום ולממש את העדפה והרצון שלי לעסוק בתחום יש לסיים תואר שני. ומה אני יכול/ה לעשות שבכל מוסד אקדמי, מקבלים לכל מגמה מספר מועט של בוגרים. אזי, רצוי להירשם לכול המוסדות ולקוות שהמזל יעיר פנים.
באם הציונים מרשימים, לא יזיק לחבור לאחד או יותר מהמרצים הבכירים בחוג, שיכיר אותך ואת יכולותייך, ובשעה הנדרשת לבקש שימליץ עליך. לא מזיק כלל.
התנסות בטיפול קליני, גם לא מזיק.
ואם כל זה לא צלח, עומדת שנה הבאה לרשותך, או לעבור לתחום אחר שגם הוא מתאים למימוש רצונותייך. מה שחשוב לדעת הוא, שאי קבלה, אינה מעידה כלל על עובדה שאני לא טובה, מערך הסיכוי במסגרת הביקוש וההיצע והתחרות המסיבית, לא מותירה סיכוי רב. אך אין סיבה שלא לנסות.
אם כן מה נדרש: אופטימיות רבה, אמונה בעצמך, והחלפת "חייב/צריך" ל- "רוצה/מעדיף". ולהמשיך לשוט במעלה הנהר. בהצלחה