אני סטודנטית (בין שנה ראשונה לשנייה) לפסיכולוגיה. התחלתי ללמוד בלי הרבה מחשבה בעיקר מתוך לחץ של ההורים להתחיל ללמוד כבר.
ככל שהלימודים נמשכו כך הסתדרתי פחות עם העומס והתאכזבתי מהלימודים. יש לי עוד שנתיים לסוף התואר ואני מרגישה די אבודה. ההורים שלי לוחצים עלי לסיים את התואר בטענה שזה מה שאולי יפתח לי דלתות. אבל אני ספקנית. מה גם שאחרי זה אני אהיה חייבת ללמוד לתואר שני אם אני ארצה שיהיה לי גם מקצוע בזה. וזה נראה לי די מוזר להתחייב ללמוד משהו כל כך הרבה שנים בידיעה שאני לא מתחברת אליו.
כל חיי עסקתי ביצירה. אני מציירת, מפסלת. לאחרונה התעניינתי בתחום של חינוך לאמנויות. אני תוהה מתלבטת אם כדאי לעזוב את הלימודים וללכת ללמוד משהו אחר, מה גם שזה די בניגוד למה שההורים שלי חושבים.
בתקווה למצוא כאן מישהו שמבין את מצבי ויכול לתת עצה טובה.
תודה! סיגל
א
אורנית
קצת מאוחר מדי
לצערי נראה כאילו שהבחירה היא לא בידיים שלך אז זה לא משנה מה יגידו לך בפורום...
אם זה באפשרותך אז אני בעד לסיים את התואר ואז לעבור הסבה לחינוך. בסיטואציה אחרת הייתי אומרת לך ללכת אחרי הלב וללמוד מה שעושה לך טוב אבל מאחר ועברת כבר יותר מחצי תואר ובכל מקרה ההורים לוחצים אז זה נראה לי כמו מלחמה מיותרת...
מקווה שתצליחי להגיע להחלטה.
ר
רינת
תעשי מה שטוב לך
אני מאוד מזדהה איתך. ואני יכולה לומר שעשיתי תואר שלם של 4 שנים ועוד מבחנים נוספים במקצוע ועבדתי בו. בדיוק כמוך בנושא לחץ הורים.
היום אני כבר אמא ואין את הזמן והפריוילגיות שהיתה קודם.
אני מייעצת לך בלב שלם יקירתי- לכי אחרי מה שאת אוהבת ולא משנה איפה את כרגע נמצאת חבל על כל דקה. כשתעשי מה שתאהבי תמצאי את עצמך מכל הבחינות.