תואר שני בפסיכולוגיה, איפה לומדים? איך מתקבלים? ומה אח"כ?

הפסיכולוגיה הינה ענף מבוקש ורבים מעוניינים לעסוק בתחום זה כדי לסייע לאחרים. כדי לקבל רישיון לעסוק בפסיכולוגיה בישראל יש צורך ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה. התואר השני מתקיים בתחומי התמחות שונים, וכולל מגמות מגוונות, הן יישומיות, והן מחקריות. הלימודים מקנים ידע תיאורטי ומעשי נרחב, וכן מכינים את הסטודנטים לקראת השתלבותם כמטפלים בשוק התעסוקה.

התואר השני בפסיכולוגיה מקנה ידע נרחב ומעמיק בנוגע לנפש האדם ולהתנהגותו. ההכשרה משלבת בין ידע עיוני לבין ידע קליני מתקדם, הנדרש להכשרתם של המטפלים. הסטודנטים נחשפים לתיאוריות מגוונות בתחום הפסיכולוגיה, ובמקביל מכירים שיטות אבחון, ריאיון, והתערבות. בהתאם למגמת ההתמחות שבה הם בוחרים, הסטודנטים מעמיקים בטכניקות התערבות ואבחון המותאמות לקהלי יעד שונים.

• קלינית: התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית מכשירה את הסטודנטים להשתלב בשוק העבודה כמטפלים ומקנה ידע קליני ומדעי מתאים. במסגרת המגמה הקלינית ניתן לבחור להתמקד בטיפול במבוגרים, או בטיפול בילדים.

• חינוכית: בתכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית מכשירים פסיכולוגים להשתלבות במערכת החינוך ובמסגרות נוספות, בעבודה טיפולית עם ילדים ובני נוער.

• ארגונית: התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית מכשירה להתערבות במרחב הארגוני והעסקי, ומקנה ידע בתחומים כגון ייעוץ ארגוני, הערכה בארגונים, גיוס ומיון, ועוד.

• חברתית: התואר השני בפסיכולוגיה חברתית מתמקד ביחסי הגומלין שבין התנהגות האדם לסביבה ולחברה. המסלולים מקנים ידע אשר רלוונטי גם במסגרות ארגוניות ותעסוקתיות.

• קוגניטיבית: התואר השני בפסיכולוגיה קוגניטיבית מתמקד במחקר תופעות הנוגעות לקוגניציה, לרגש, ולמוח.

• התפתחותית: בתואר השני בפסיכולוגיה ההתפתחותית רוכשים הסטודנטים הכשרה לאבחון ולייעוץ בנוגע להתפתחותם של תינוקות וילדים בגיל הרך במסגרת המכונים להתפתחות הילד והשירות הפסיכולוגי החינוכי.

• רפואית: התואר השני בפסיכולוגיה רפואית עוסק ביחסי הגומלין שבין נפש האדם לבין הגוף במקרים כגון מחלות, פציעות, וטראומה.

• מסלול מחקרי עם תזה: המסלול המחקרי כולל כתיבת עבודת תזה, שהינה עבודת מחקר בהיקף מתקדם הנערכת בליווי חבר סגל בכיר. המסלול המחקרי מתאים למעוניינים להמשיך לתואר שלישי.

• מסלול ללא תזה: המסלול ללא תזה (הידוע גם בשם מסלול עיוני) מקנה ידע נרחב בתחום הפסיכולוגיה וכולל כתיבת עבודת גמר או פרויקט.

• מסלול ישיר לתואר שלישי: המסלול הישיר לתואר שלישי בפסיכולוגיה מתאים לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ומאפשר להם להמשיך במתכונת מואצת לקראת תואר שלישי בפסיכולוגיה, המסלול כולל ביצוע מחקר אינטנסיבי.

חשוב להדגיש כי בחלק מן המוסדות והמגמות, הלימודים מוצעים במסלול עם תזה בלבד ואין אפשרות לבחור בין מסלול עיוני למחקרי.

במהלך התואר השני הסטודנטים לוקחים חלק בהתנסות קלינית, אשר נערכת לכל אורך השנתיים בהן לומדים. ההתנסות מתבצעת במסגרות אשפוזיות וקהילתיות, ואופייה משתנה ממגמה למגמה. במוסדות אקדמיים מסוימים ההתנסות נערכת בחלקה בקליניקת מוסד הלימוד. ההתנסות הקלינית נערכת בליווי הדרכה בשדה וכן מלווה בקורסים ייעודיים.

משך הלימודים נע בין שנתיים לשלוש שנים. במסלול המחקרי, משך הלימודים הינו שלוש שנים במרבית המקרים. חשוב להדגיש כי לאחר סיום התואר השני יש להמשיך לתקופת התמחות אשר אורכה בין שנתיים לארבע שנים, תקופת ההתמחות הינה שלב הכרחי בדרך לקבלת הרישיון.

תנאי הקבלה לתואר המוסמך בפסיכולוגיה הינם:

• תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות.
• ממוצע ציונים הנע בין 85 - 90 בתואר הראשון (הממוצע הנדרש משתנה ממגמה למגמה, וכן ממוסד למוסד).
• ציון במבחן מתא"ם, הנע בין 90 - 120 (משתנה ממגמה למגמה).
• מעבר מרכז הערכה ומבחני אישיות.
• הצגת המלצות.
• הגשת קורות חיים, מכתב כוונות, ושאלון אישי.
• ראיון אישי או קבוצתי.

במרבית המקרים, הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה מחייבת ציון גבוה במבחן מתא"ם. עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם ניתן להתקבל ללא מתא"ם, כגון בעלי תואר שלישי או בעלי תואר שני בתחום רלוונטי אחר בממוצע גבוה. חשוב להדגיש כי הפטור מוענק רק בחלק מן המגמות, כגון פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, ופסיכולוגיה ארגונית.  

במוסדות האקדמיים הציבוריים (אוניברסיטאות ציבוריות ומכללות אקדמיות) שכר הלימוד הינו אוניברסיטאי, סכום זה משתנה משנה לשנה על פי הנחיות המל"ג ונכון לשנת תשפ"ו גובהו עומד על 16,239 שקלים לשנה. במוסדות האקדמיים הפרטיים (אוניברסיטאות פרטיות או מכללות פרטיות) שכר הלימוד הינו גבוה משכר הלימוד האוניברסיטאי וגובהו נע בין 30,000 - 60,000 שקלים לשנה (משתנה ממוסד למוסד). חשוב להדגיש כי גובה שכר הלימוד משתנה מעת לעת.

בישראל, לימודי התואר השני בפסיכולוגיה מתקיימים הן באוניברסיטאות והן במכללות:

• המסלול האקדמי המכללה למינהל (ראשון לציון) - במסלול האקדמי המכללה למינהל מתקיימת תכנית ייחודית לתואר שני בפסיכולוגיה של הספורט והאימון הגופני. במהלכה מקבלים כלים לעבודה עם מבחר אוכלוסיות שמתמודדות עם לחצים ומצבים תחרותיים.

• המרכז האקדמי רופין (עמק חפר) - מוסד זה מציע מסלול לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, מסלול תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, ומסלול תואר שני בפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המתמקד בטיפול בגיל המבוגר.

• המכללה האקדמית תל-חי (אצבע הגליל - צפון): במכללה האקדמית תל-חי מתקיימת תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית; וכן תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. היקף הלימודים שנתיים.

• אוניברסיטת חיפה - הפקולטה לפסיכולוגיה בחיפה מעניקה תואר שני בפסיכולוגיה בשני מסלולים: מסלול א - עם עבודת גמר. מסלול ב - עם בחינת גמר או ללא בחינת גמר.

• אוניברסיטת בר-אילן (רמת גן) - באוניברסיטת בר-אילן מתקיימים המסלולים הבאים: תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית שיקומית, ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית ארגונית.

• האוניברסיטה הפתוחה (פריסה ארצית) - באוניברסיטה הפתוחה מוצעת תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית, שמקנה בסיס תיאורטי ומעשי למעוניינים להתמקצע בתחום.

• המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (רמת גן) - במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מתקיים תואר שני בפסיכולוגיה במגמה התפתחותית או במגמה חינוכית. משך התכנית הינו שנתיים.

• המרכז האקדמי פרס (רחובות) - המרכז האקדמי פרס מפעיל תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית שמכשיר לטיפול ולאבחון ילדים ונוער ולקידום התפתחותם.

• האקדמית תל אביב יפו - האקדמית תל אביב יפו מציעה לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה במספר מסלולים עיקריים: המגמה הקלינית (מיקוד מבוגרים ומיקוד ילד), המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית, נוירופסיכולוגיה שיקומית (מיקוד מבוגרים ומיקוד ילדים), המגמה החינוכית, המגמה הרפואית (מיקוד מבוגרים ומיקוד ילדים), והמגמה התעסוקתית. 

• אוניברסיטת אריאל בשומרון - הלימודים באוניברסיטת אריאל מכשירים פסיכולוגים בשתי מגמות: מגמה ארגונית תעסוקתית ומגמה שיקומית, הייחודית למוסד זה.

• אוניברסיטת רייכמן (הרצליה) - מתקיימות תכניות לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, תואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים. 

• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באר שבע) - מציעה כמה מסלולים לתואר השני בפסיכולוגיה: פסיכולוגיה קלינית ונירו-פסיכולוגיה, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה חברתית – לימודי קוגניציה ומוח ופסיכולוגיה התפתחותית.

• האוניברסיטה העברית (ירושלים) - באוניברסיטה העברית מתקיימות מגמות רבות לתואר השני, בהן מגמה קלינית, מגמה שיקומית, מגמה חברתית, ומגמת פסיכו-ביולוגיה.

כדי להתחיל בעבודה המעשית והטיפולית, לקבל את רישיון הפסיכולוג, ולשמש כפסיכולוג מורשה מטעם משרד הבריאות, יש לסיים את התואר השני בפסיכולוגיה וכן להשלים תקופת התמחות, ומכאן שהתואר השני הינו צעד הכרחי בדרך לקריירה כמטפלים. כמו כן, גם מי שאינם מעוניינים בהכרח לפתוח קליניקה משלהם, יגלו כי הביקוש לפסיכולוגים הינו גבוה במגוון מסגרות בשוק העבודה, לרבות בענפי השיקום ובריאות הנפש, במערכת הבריאות, במערכת החינוך, בארגונים מסחריים, ועוד. השכר בתחום זה הינו גבוה באפן יחסי, בהתאם להערכה הגבוהה אשר המקצוע זוכה לה במגזר הפרטי.

כחלק מן החובות לקבלת תואר מומחה בפסיכולוגיה ולצורך קבלת הרישיון לעיסוק במקצוע, על מוסמכי התואר השני להשלים התמחות מעשית (סטאז') בפסיכולוגיה. משך ההתמחות הינה שנתיים בהיקף משרה מלאה, או ארבע שנים בהיקף חצי משרה. את ההתמחות יש לבצע במוסדות התמחות המוכרים על ידי משרד הבריאות. כחלק מן הסטאז' יש לבצע התמחות בשתי מסגרות שונות, אמבולטורית ואשפוזית. ניתן לבצע את ההתמחות במסגרות עם מלגה מטעם משרד הבריאות, בשירות הציבורי, וכן במסגרות ללא מלגת משרד הבריאות. טרם תחילת ההתמחות ישנה תקופת המתנה אשר היקפה כשנה וחצי עד שנתיים (ולעיתים למעלה מכך).

מתקיימים קורסי הכנה לתואר השני בפסיכולוגיה, אשר מכינים את משתתפיהם לקראת מבחן המתא"ם וכן לקראת הראיונות האישיים ומרכזי ההערכה שהינם חלק בלתי נפרד מתהליך הקבלה והמיון לתואר השני בפסיכולוגיה. הקורס מותאם למגמה המסוימת אליה מעוניינים להתקבל. חלק מן הקורסים מוצעים על ידי מכוני הכנה פרטיים, וחלקם על ידי המוסדות האקדמיים.

תכנית ההשלמות לפסיכולוגיה מיועדת לבעלי תואר ראשון בתחום שאינו פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות, המעוניינים להתקבל לתואר השני בפסיכולוגיה. המסיימים את תכנית ההשלמות יכולים להגיש מועמדות לתואר השני, בכפוף לעמידתם בכל תנאי הקבלה הנוספים כגון מתא"ם, מרכז ההערכה, ועוד. חשוב להדגיש כי מסלול ההשלמות אינו מזכה בתואר שני בפסיכולוגיה, אלא מכין לקראת עמידה בחלק מתנאי הקבלה לתואר השני.

קיימים מסלולים לתואר שני בפסיכולוגיה לציבור החרדי. המסלולים הללו מותאמים לגברים ולנשים מן הציבור החרדי, אשר ברשותם תואר ראשון בפסיכולוגיה בממוצע ציונים גבוה (בכפוף לעמידה בכל תנאי הקבלה לתואר השני). הסטודנטיות והסטודנטים לומדים בתכנית הרגילה, ונוסף על כך לומדים קורסים הנוגעים באופן ייעודי לפסיכולוגיה בחברה החרדית.

נכון להיום, ניתן ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה במסלול לציבור החרדי באוניברסיטה העברית, במגמה הקלינית (המגמה הקלינית של המבוגר, והמגמה הקלינית של הילד), וכן במגמה הנוירופסיכולוגית-שיקומית; וכן באוניברסיטת בן-גוריון שם מוצע מסלול לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית לנשים מן החברה החרדית.

באפשרות הסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה להיעזר במלגות שונות, בהן מלגות הצטיינות המוענקות על ידי המוסדות האקדמיים על סמך הישגים אקדמיים גבוהים; מלגות מטעם קרנות ועמותות חוץ-אקדמיות התומכות באוכלוסיות שונות הלומדות לתואר שני בפסיכולוגיה (כגון מלגת גבריאלה דרבי המיועדת לנשים מצטיינות מן הקהילה האתיופית); מלגות סיוע כלכלי המוענקות על סמך מצבו הסוציו-אקונומי של הסטודנט; ועוד.

נוסף על כך, ישנן מלגות ייעודיות לתקופת ההתמחות, חלקן מוענקות על ידי משרד הבריאות בעוד אחרות מוענקות מטעם קרנות פרטיות. כחלק מתהליך קבלת המלגות הללו יש לעבור ראיונות ולהיכנס לרשימת ההמתנה.

כמו כן, משרד הבריאות מציע את מלגת "שורשים" בשיתוף עם ארגון הג'וינט, מטרת התכנית הינה לחזק את החוסן הקהילתי באזורי הנגב והגליל באמצעות הגדלת היצע הפסיכולוגים באזורים הללו. במסגרת תכנית זו מקבלים הסטודנטים מלגות לימוד במהלך לימודיהם, מלגות מחייה, וכן סיוע בקבלה להתמחויות במוסדות הבריאות באזורי הגליל והנגב. ישנה עדיפות להתמחות הקלינית, השיקומית, ההתפתחותית, והרפואית.

ישנם ישראלים הבוחרים ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה בחו"ל, במדינות שונות. בין המדינות הנפוצות בקרב ישראלים לצורך לימודי הפסיכולוגיה נכללות צ'כיה, אוסטרליה, הונגריה, אנגליה, סלובקיה, ועוד. ניתן ללמוד במגמות שונות כגון פסיכולוגיה קלינית, התפתחותית, רפואית, ועוד. כמו כן, מתקיימים בחו"ל מסלולים לתואר שני בפסיכותרפיה. היקף הלימודים בחו"ל נע בין שנתיים לשלוש שנים.

יש לציין כי בוגרי התארים בחו"ל המעוניינים לעבוד בישראל נדרשים לקבל את אישור משרד הבריאות לצורך הרישום בפנקס הפסיכולוגים, חשוב להדגיש כי לא בהכרח כל המוסדות בחו"ל הינם מוכרים על ידי משרד הבריאות לצורך העיסוק במקצוע בישראל. ועדת הרישום באגף לרישוי המקצועות הרפואיים של משרד הבריאות בוחנת את התארים של בוגרי מסלולי הלימוד בחו"ל ובודקת האם הם שווי ערך לתואר הנלמד בישראל, לצורך הרישום בפנקס הפסיכולוגים. הוועדה בוחנת בין היתר את ההכרה באותו המוסד האקדמי בו נלמד התואר, את היקף הלימודים ומשכם, ואת תוכנם.

לאחר סיום הלימודים והסטאז', הרישום בפנקס הפסיכולוגים, וקבלת הרישיון, ניתן להשתלב בתעסוקה במגוון מסגרות כגון במרפאות בריאות הנפש, בבתי החולים, בקופות החולים, בקליניקות פרטיות, בארגונים עסקיים, בעמותות בתחום החברתי, במערכת החינוך (לבוגרי ההתמחות החינוכית), במרכזי שיקום (לבוגרי ההתמחות השיקומית), ועוד. כמו כן, באפשרות בוגרי ההתמחות הקלינית לפתוח קליניקה עצמאית.

בישראל ישנו כיום ביקוש רב לפסיכולוגים, והדרישה לבוגרי התואר השני בפסיכולוגיה מוסיפה לעלות. ביקוש זה נוצר בין היתר עקב קיים מחסור משמעותי בפסיכולוגים בשירות הציבורי, וזאת חרף הרפורמות בתחום בריאות הנפש. המחסור מתייחס הן לפסיכולוגים קליניים, והן לפסיכולוגים בהתמחויות נוספות, כגון שיקומיים, חינוכיים, והתפתחותיים. מלחמת חרבות ברזל רק חידדה את הצורך האקוטי בפסיכולוגים העולה מן השטח, והעצימה את הדרישה לאנשי מקצוע בתחום הטיפולי, בכל ההתמחויות.

שכר הפסיכולוגים משתנה בהתאם לתחום המומחיות וכן לוותק, למסגרת המעסיקה (המגזר הציבורי או הפרטי), למיקום בארץ, ולקריטריונים נוספים, ונע בין 6,000-10,000 שקלים לחודש בחמש השנים הראשונות במקצוע, ובין 10,000-20,000 שקלים לאחר כחמש שנות ניסיון.

יש לציין כי שכרם של המתמחים הינו נמוך משכר הפסיכולוגים המומחים. המתמחים בשירות הציבורי העובדים בהיקף חצי משרה משתכרים בין 3,300 - 4,000 שקלים.

בעקבות רפורמות בתחום, אשר נובעות מהסכמים בין משרד הבריאות, האוצר, והחינוך, צפוי שכרם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי לעלות באופן הדרגתי במהלך השנים הקרובות. בהתאם לרפורמה החדשה, שכר הפסיכולוגים המומחים בשירות הציבורי יעלה ב - 40%, ויעמוד על כ - 13,000 שקלים בשנת 2025, וצפוי להגיע עד לגובה 13,500 בשנת 2027. כמו כן, עובדים אשר יעבדו יותר מ - 60% משרה צפויים לקבל מענקים שנתיים.

מוסמכי המסלול המחקרי יכולים להמשיך לתואר שלישי (דוקטורט). התואר השלישי פותח צוהר להשתלבות במחקר במוסדות האקדמיים ובגופי מחקר חוץ-אקדמיים.

נוסף על כך, מוסמכי שני המסלולים (המחקרי והעיוני כאחד) יכולים ללמוד קורסים והכשרות לתעודה בתחומים שונים, בהם קורסים העוסקים בשיטות התערבות שונות, כגון טיפול בטראומה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ועוד.