תכנית עתידים או משרד החוץ? - ביקשת להתקבל לקורס צוערים?

 

בישראל ישנם שני סוגים של מסלולי צוערים. האחד הוא קורס מטעם משרד החוץ המיועד להכשרת דיפלומטים ישראליים, שיעבדו בארצות שונות בעולם לייצוג הולם של מדינת ישראל. לקורס זה מנסים להתקבל בדרך כלל בוגרי תואר ראשון או תארים מתקדמים, השואפים להשתלב בעבודות איכותיות במשרד החוץ הישראלי.

 

הקורס השני הוא קורס צוערים לשלטון המקומי - לתפקידים ממשלתיים בתוך מדינת ישראל, ברשויות המקומיות. התכנית נולדה מתוך שיתוף פעולה בין ארגון עתידים, המרכז לשלטון מקומי, משרד האוצר ומשרד הפנים. היא פונה בעיקר לתושבי הפריפריה ופועלת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכללת תל חי במסגרת תואר ראשון, ובטכניון במסגרת תואר שני. הנה מידע מפורט בנוגע לכל אחת מן התכניות:

 

 

תכנית הצוערים של משרד החוץ מהווה נתיב רשמי בלעדי לתחום הדיפלומטיה הישראלית, ובדרך כלל מעוניינים להתקבל אליה צעירים, שסיימו תואר ראשון במדעי המדינה, השואפים לייצג את ישראל בארצות העולם. באופן טבעי, המועמדים לתכנית זו נדרשים לבקיאות ושליטה בשפות זרות, לחריצות, ליחסי אנוש טובים ולהרבה מאד מוטיבציה.

 

המסלול כולו אורך חמש שנים וכולל כמה שלבים. השלב הראשון כולל לימודים בקורס הנמשך חצי שנה. השלב השני הוא שלב התמחות והתנסות בעבודה בפועל לתקופה כוללת של שנה באגפי משרד החוץ השונים (כארבעה חודשים בכל אגף). השלב השלישי אורך שלוש עד ארבע שנים, ובו מוצבים המשתתפים בתפקידי מזכירות משנית במדינות מתפתחות.

 

המשתתפים אמורים לעמוד בציפיות ולעבור בהצלחה כל שלב בתכנית. מי שעובר בהצלחה את כל השלבים ומסיים את התכנית, זוכה למשרה קבועה בשירות החוץ של המדינה. הבוגרים מתחייבים לקחת כל מינוי שיציעו להם, גם אם מדובר בתפקיד דיפלומטי במדינה שפחות נעים לשרת בה.

 

 

 

בקורס הצוערים הקודם לתקופת ההתמחות ונמשך שישה חודשים, לומדים בהתחלה כל משתתפי התכנית ביחד, אך לאחר שלושה חודשים הם מתפצלים לשתי קבוצות. בקבוצה אחת מתבצעת הכשרה לתפקידים מדיניים שונים, וביניהם: דיפלומטיה; קידום קשרי מסחר חוץ; ניהול הקשרים עם האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים; פיתוח התרבות הישראלית; וכדומה. בקבוצה השנייה ההכשרה היא לתפקידים חוץ מנהליים, הכוללים בין היתר: קונסוליה; ניהול משאבי אנוש; ניהול כספים; עבודה מול משרדי ממשלה, דיפלומטים ונציגויות; קידום הקשרים עם קהילות יהודיות; ועוד.

 

הלימודים מתקיימים במשרד החוץ בירושלים והם נפרשים על פני חמישה ימים מלאים בשבוע לפחות. בתכנית מלמדים מיטב הדיפלומטים, להם ידע עשיר וניסיון מגוון במשרד החוץ, וכן מרצים באקדמיה ויועצי הדרכה. הנושאים הנלמדים הם, בין השאר: יחסים בינלאומיים, עבודה מול אמצעי תקשורת ההמונים, מסורת יהודית, ניהול משא ומתן, נימוסים, ניהול עובדים ועוד. בקורס זה אינכם משלמים שכר לימוד, אלא אתם מקבלים שכר של עובדי מדינה אקדמאים.

 

בכדי להתקבל לקורס זה יש להיענות למכרז המפורסם על ידי משרד החוץ. במידה ותעברו את שלב המכרז, תוכלו להתחיל בתהליך המיונים, הכולל – מבחנים בכתב ובעל פה ועמידה בראיונות. דרישות הקבלה הן: אזרחות ישראלית; בקיאות ושליטה בשפה האנגלית ובשפות נוספות; תואר ראשון לפחות; מעבר של בחינות מיון הבודקות יכולות מתמטיות, מיומנויות באנגלית, כישורי הבנת הנקרא, תפישה גיאומטרית, ידע כללי ועמידה בלחץ של זמן; כתיבת חיבור או עבודת תרגום.

 

 

זוהי תכנית חדשה יחסית, שהחלה לפעול בשנת 2011, בזכות שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, המרכז לשלטון מקומי וארגון ידידי עתידים. מטרת התכנית היא להעמיד אנשי מקצוע בעלי ידע אקדמי ומקצועי שיפעלו בשורות מערכת השירותים הציבוריים והשלטון המקומי למען צמצום פערים סוציואקונומיים בחברה הישראלית ולמען קירוב הפריפריה והמרכז. בתור מי שיעבדו בשירות הציבור, יקדמו בוגרי המסלול תכניות לשיתוף פעולה בין משרדים ויחידות ממלכתיות. המסלול כולל הרצאות פרונטליות מקרב מומחים באקדמיה, התנסות מעשית במשרדים ממשלתיים ובגופי הרשויות המקומיות, הכשרה בניהול וסיור בחו"ל.

 

בכל שנה מתקבלים לתכנית זו 30 צוערים חדשים. רוב המועמדים שהתקבלו במחזורים הראשונים של התכנית היו צעירים מגיל 31, אך באופן כללי התקבלו בני גילאים הנמצאים בטווח שבין 25 ל – 40. ישנה העדפה לתושבי הפריפריה ולבעלי ניסיון בהוראה והדרכה.

 

תנאי קבלה

 

תנאי הקבלה לתכנית השלטון המקומי משתנים בין המסלולים ובהתאם לתחום הנלמד. המועמדים נדרשים לעמוד בתנאי הקבלה של המסלול המבוקש במוסד הלימוד (בכל מוסד מגדירים מספר מסלולים שבהם ניתן ללמוד במסגרת התכנית). כמו כן, יש לעמוד בתהליך מיון של התכנית. המועמדים נדרשים למלא טפסי הרשמה, לעבור מטלות ומשימות וכן לעבור מרכז הערכה וראיון אישי. בתהליך המיון בודקים כישורים כגון מנהיגות, יכולות עבודה בצוות, תודעה חברתית, מוטיבציה לקריירה בשירות הציבורי ועוד.

 

במרבית המסלולים, ישנה עדיפות לסטודנטים מן הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. השלבים נערכים במתכונת ממיינת, כלומר מי שעוברים שלב ממשיכים לזה שאחריו לאחר קבלת הודעה על כך.