תואר ראשון במשפטים וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

לימודי משפטים וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

 

תוכנית הלימודים המשלבת בין לימודי משפטים ללימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה נועדה להעניק לסטודנטים ידע מעמיק והיכרות עם המחקר האפירי אשר בוחן את התנהגותן של תרבויות וחברות שונות, וכן עם התיאוריות העוסקות בתופעות חברתיות בכלל והחברה הישראלית בפרט.

 

תוכנית הלימודים המשולבת מקנה לבוגרי התואר ערך מוסף. כיוון שמדובר בתחומי דעת אשר שלובים זה בזה, כל משפטן צריך להכיר תיאוריות בסיסיות בתחומי התרבות והחברה בכדי להבין את עבודתו ועולם המשפט לעומק. החוקים והתקנות בכל חברה אנושית מתקיימים במסגרת התרבות והחברה שבה הם נוצרו ועוצבו, ועל כן, לימודי תואר ראשון משולב אינם רק מהווים תוכנית לימודים מעשירה ומרתקת, הם גם יוצרים יתרון משמעותי באפשרויות התעסוקה. ההנחה היא כי סל הכלים הרב תחומי הנרחב הנרכש על ידי הסטודנטים, יכול לתרום להעצמת כישוריהם המקצועיים בהמשך דרכם.

 

מה לומדים?

 

לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה עוסקים בחקר החברה והתרבות. הסוציולוגיה מתמקדת בהבנת התנהגותן חברות ויחסי הגומלין בין המוסדות והפרטים הפועלים בתוכן. לשם כך, היא נעזרת בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות ובכך מנתחת את האספקטים החברתיים השונים בהיבט הכלכלי, המשפטי ועוד.

האנתרופולוגיה בוחנת את התרבויות השונות בניסיון להבין כיצד אלו משפיעות על ההרכב והמבנה החברתי. תוכנית הלימודים כוללת קורסים מגוונים אשר מעניקים לסטודנט ידע מעמיק בנושאים כגון: מגדר, תרבות ארגונית, השפעת הטכנולוגיה על החברה, חקר התרבות בחברות שונות מסביב לעולם, תיאוריות של עבריינות ועוד.

 

לימודי משפטים מתרכזים בבחינה של היבטיה השונים של מערכת התקנות והחוקים בחברה, במטרה להסדיר ולעצב את התנהלותה. מערכת זו, משמשת כגורם מתווך ביחסים שבין בני האדם לבין עצמם או בינם לבין מוסדות וארגונים שונים בחברה שבה הם חיים.

 

במהלך תואר ראשון בלימודי משפטים, המשתתפים רוכשים השכלה רחבה בכל מושגי היסוד בתחום, בדגש מיוחד על הבנה מעמיקה ומקיפה של מערכת החוק הישראלית. תוכנית הלימודים כוללת שלל קורסים העוסקים בנושאים כמו: מסורות ושיטות של משפט, פלילים, משפט בינלאומי, חוזים ועוד. כל אחד מהסטודנטים מתמקד בנושאים הקרובים לליבו, ובתחומים שבהם הוא מבקש להתמקצע בהמשך. לצד הקורסים התיאורטיים, הלימודים מדגישים גם הקנייה של כלים מחקריים ומקצועיים, באמצעות מגוון סדנאות מעשיות.

 

מה משך הלימודים?

 

משך הלימודים במסלול דו חוגי זה הינו ארבע שנים. הלימודים מתקיימים במתכונת בוקר, שבה לומדים בארבעה עד חמישה ימים מלאים במהלך השבוע.

 

נושאי הלימוד

• דיני עבודה.
• קניין רוחני.
• דיני תאגידים.
• דיני משפחה וירושה.
• סוציולוגיה של המשפט.
• משפט בין לאומי פומבי.
• ניתוח כלכלי של המשפט.
• היבטים חברתיים של עוני ומדיניות רווחה.
• ועוד.

 

למי מתאימים הלימודים?

הלימודים מיועדים למעוניינים ללמוד במקביל אודות עולמות המשפט והחברה, אשר מבינים כי המשפט אינו מנותק מענפים אחרים ומושפע ממגמות חברתיות ותרבותיות. הם מתאימים לאנשים בעלי ראייה רב תחומית, כושר ביטוי גבוה, ויכולות ניתוח ומחקר, וכן לבעלי זיקה לעשייה חברתית וקהילתית. יש לציין כי מדובר במסלול לימודים דו חוגי שהינו עמוס ותובעני ביחס לתואר חד חוגי, המצריך השקעה והתמדה רבה כדי להצליח, ולכן אינו בהכרח מתאים לכל אחד.

 

מהם תנאי הקבלה?

 

תנאי הקבלה הינם:

• ציון התאמה הנע בין 650 - 680 (משתנה ממוסד למוסד). ציון ההתאמה מורכב משקלול של ציון הפסיכומטרי עם ממוצע הבגרויות.
• במקרים מסוימים - מבחן התאמה ללימודים.
• אנגלית ברמת "מתקדמים א'" לפחות.
• ראיון אישי.

 

* שימו לב, תנאי הקבלה משתנים מעת לעת. יש להתעדכן מול מוסדות הלימוד לקבלת המידע המדויק ביותר.

 

אילו תעודות מקבלים?

 

בתום הלימודים, זכאים הבוגרים העומדים בכל הדרישות לתואר בוגר LL.B במשפטים וכן לתואר ראשון B.A בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במתכונת דו חוגית. בהמשך, בכדי לעסוק בפועל בעריכת דין, יהיה עליהם להשלים את תקופת הסטאז' בתחום ההתמחות שבחרו, ולאחריה לעבור את המבחנים הארציים של לשכת עורכי הדין.

 

היכן לומדים?

 

• אוניברסיטת חיפה -  באוניברסיטת חיפה ניתן ללמוד שילוב זה במסגרת מסלול דו חוגי. נלמדים קורסים משני החוגים במקביל. באוניברסיטה שואפים לחשוף את הסטודנטים למגוון עולמות ידע בעלי השקה לעולם העבודה, ולכן במהלך הלימודים יש לשלב גם קורסים מענפי החדשנות, היזמות, והסייבר.

 

• האוניברסיטה העברית (ירושלים) - באוניברסיטה העברית מאפשרים ללמוד משפטים עם חוג נוסף לתואר, במתכונת דו חוגית. ניתן להשלים את הלימודים תוך 3 שנים וחצי, אולם באוניברסיטה ממליצים לפרוס אותם על פני ארבע שנים, עקב העומס הלימוד במסלול.

 

מהן אפשרויות התעסוקה?

עם השלמת ההתמחות המעשית, ולאחר מעבר בחינות לשכת עורכי הדין, יוכלו בוגרי התכנית להשתלב בשוק כעורכי דין בתחום התמחותם או לעסוק במגוון של משרות המצריכות ידע בשני הענפים, כגון בעמותות חברתיות, בארגונים, במכוני מחקר, במשרדי כוח אדם והשמה, בכתיבה, עריכה ופרשנות לאמצעי התקשורת בנושאים חברתיים משפטיים, ועוד. כמו כן, באפשרותם להמשיך ללימודי תואר שני (במסלול מחקרי עם תזה) ולהשתלב בחזית המחקר וההוראה באקדמיה. נוסף על כך, הבוגרים יכולים לקבל יתרון במסגרת הקריירה המשפטית, באמצעות רכישת ידע בתחום החברה הרלוונטי להיבטים מגוונים בעשייה המשפטית, כגון היכרות עם סוגיות בעולם העבודה, עם אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, ועוד.

 

כמה מרוויחים הבוגרים?

שכרם של עורכי דין בתחילת הקריירה נע בין 9,000 - 14,000 שקלים בממוצע, ומשתנה בהתאם לתחום ההתמחות, ולגודל המשרד. בין הענפים הרווחיים ביותר נכללים דיני הייטק, מסחרי, שוק ההון, קניין רוחני, ונדל"ן, וזאת בעיקר במשרדים הגדולים. חשוב להדגיש כי במהלך ההתמחות (סטאז') שכרם של המתמחים נע בין 7,000 - 9,000 שקלים. בתפקידים הרלוונטיים לבוגרי סוציולוגיה, כגון מנהלי משאבי אנוש, פיתוח ארגוני, או מנהלי הדרכה בארגונים, השכר הממוצע נע בין 10,000 - 16,000 שקלים לחודש לעובדים בעלי ניסיון.