תואר ראשון בדיפלומטיה

לימודי דיפלומטיה

 

הדיפלומטיה היא אמנות המשא ומתן בין מדינות וגופים. היא משמשת בעיקר ביחסים בין-לאומיים בין מדינות המבקשות ליישב סכסוך, לכרות ברית או לחתום על הסכם שלום או על חוזה בענייני סחר וכלכלה, תרבות וכן זכויות אדם וסביבה. זהו תחום עתיק המשמש עד ימינו, וחשיבותו כיום ניכרת בזירה העולמית בכלל ובמזרח התיכון בפרט.

כיום אין מדינה או ארגון גדול שיכולים לתפקד בלי דיפלומטיה; מטרתה העיקרית להפיג מתחים בדרכי שלום ולא בדרכי אלימות, ובכך לקדם במגוון דרכים את שגשוגה של החברה האנושית. בזכותם של דיפלומטים גדולים בתולדות האנושות שופרו ואף ניצלו חיי בני אדם רבים, למשל, חייהם של אזרחי דרום אפריקה הודות לפעילותו הדיפלומטית של נלסון מנדלה במסגרת מאבקו באפרטהייד.

לימודי דיפלומטיה מקנים לסטודנטים את הידע ואת הכלים הנחוצים כדי לחקור את הכוחות הפועלים זה מול זה בזירה העולמית, הלאומית, הקהילתית והבין-אישית וכן להשפיע עליהם ישירות במגוון משרות שנדרשות בהן מן העובד יכולת ניהול משא ומתן, השתתפות בעיצוב מדיניות והיכרות עם שלל נושאים, כגון ביטחון וטרור, תקשורת ויחסים בין-לאומיים.
 

מה לומדים?

 

לימודי דיפלומטיה לתואר ראשון מוצעים כיום בכמה מכללות בארץ, בדרך כלל במחלקות מדעי המדינה, ממשל ומדינה ויחסים בין-לאומיים. ברוב המוסדות אין מסלול נפרד בתחום זה לתואר ראשון, אלא במניין הקורסים של המחלקה מוצעים קורסים העוסקים בסוגיות מרכזיות מתחום הדיפלומטיה. בחלק מן המקרים מתקיימות התמחויות או חטיבות בחירה לסטודנטים מצטיינים בתחום זה, שבהן ניתן להעמיק את הידע בתחום דרך לימוד קורסים נוספים מעבר לתואר הרגיל.

 

כמה זמן לומדים?

משך הלימודים במוסדות השונים הוא שלוש עד ארבע שנות לימוד. הם כוללים שילוב קורסים עיוניים ומעשיים.

 

התכנית מורכבת מהכשרה תאורטית, ובכללה שיעורי חובה בסיסיים, שיעורי בחירה, תרגולים ודיונים וכן מהכשרה מעשית הניתנת באמצעות שיתוף פעולה עם ארגונים מובילים במשק הישראלי שמתבצעים בו מיזמים צוותיים בשטח, סדנאות העשרה, כינוסים וסיורים לימודיים. מלבד זה, מוסדות מסוימים מקיימים שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות מובילים לממשל ברחבי העולם. לעיתים ניתן לקחת חלק בסמסטר קיץ או חילופי סטודנטים למדינות שונות.

 

נושאי לימוד

 

בין הנושאים הנלמדים בתכנית:

 

מבוא ליחסים בין-לאומיים ואסטרטגיה	מדיניות ציבורית
דיפלומטיה ומשא ומתן ועיצוב מדיניות חוץ	כלכלה פוליטית
מדיניות החוץ של ישראל	טרור וביטחון לאומי
היסטוריה בין-לאומית	חקר השלום והמלחמה
פוליטיקה השוואתית	ועוד.

 

בדרך כלל התלמידים בוחרים מסלולי התמחות בשלב מתקדם של התואר; באפשרותם לבחור מתוך מאגר התמחויות, כגון יישוב סכסוכים בין-לאומיים, מנהל עסקים, ביטחון וטרור, אסטרטגיה והתמחות במזרח התיכון.

 

מהם תנאי הקבלה?

 
תנאי הקבלה עשויים להשתנות ממוסד למוסד, ברוב המוסדות נדרשים תעודת בגרות מלאה, ציון פסיכומטרי וידיעת אנגלית ברמה גבוהה.

 

בחלק מן המוסדות הקבלה ללימודים אלה נעשית בשלב מתקדם של התואר, בדרך כלל בסיום שנה ב'. מתקבלים סטודנטים מצטיינים על סמך ההישגים האקדמיים בשנים המוקדמות של התואר. לעיתים יש צורך במבחני קבלה, כתיבת מכתבי בקשה וראיונות אישיים כחלק מתהליך המיון למסלול המצטיינים.
 

היכן לומדים?

 

• אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה): בין התכניות המיוחדות שבהן יכולים לבחור סטודנטים בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן נכללת תכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה שמיועדת לסטודנטים מצטיינים בשנה האחרונה לתואר ובה מכשירים מנהיגים לעולם היהודי ולזירה הגלובלית. התכנית מתקיימת בשפה האנגלית. כמו כן פועלת תכנית לדיפלומטיה ציבורית שבה משולבת התנסות פרקטית בהסברה בשיתוף עם בית הספר לתקשורת. מסלול זה מתאים לסטודנטים מצטיינים בשנה ג' ללימודים.

 

• המרכז האקדמי שלם (ירושלים): במרכז האקדמי שלם, יכולים סטודנטים מצטיינים לקחת חלק בלימודים דו חוגיים לתואר ראשון, אשר משלבים בין לימודי ליבה הומניסטיים לבין אחת מן התכניות הבאות: אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון; מזרח תיכון ואסלאם; פילוסופיה והגות יהודית.

 

מלבד המוסדות הללו, ישנם עוד מוסדות לימודים רבים המציעים מסלולים כלליים יותר במדעי המדינה, ממשל ומדינה ויחסים בין-לאומיים; נלמדים בהם קורסים רלוונטיים גם לאלה המתעניינים בתחום, ולכן הם יכולים להתאים למתעניינים בהתמחויות נוספות במדעי המדינה פרט לדיפלומטיה או למעוניינים להמשיך ללימודי תואר שני (למשל החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב מציע תכנית בלימודי דיפלומטיה לתואר שני).

 

מהן אפשרויות התעסוקה?

 

בוגרי תואר ראשון בתחום זה יכולים להשתלב במגוון מקצועות בשירות הציבורי-ממשלתי, כמו עבודה בשגרירויות ישראל ברחבי העולם, ייעוץ דיפלומטי לאנשי ממשל, ואף להשתתף ישירות בחיים הפוליטיים בשלטון המקומי בערים בישראל. כן יש אפשרות לבוגרי התואר למצוא תעסוקה בארגונים עסקיים הבאים במגע עם גופים זרים, ממשלתיים או לא ממשלתיים.

בין התחומים שבוגרי התואר יכולים להשתלב בהם: מדיניות ציבורית, עיצוב מדיניות, אסטרטגיה, פוליטיקה, מיזמים לחקר המלחמה בטרור וניהול תהליכי משא ומתן במסגרות עסקיות וממשלתיות.

לבעלי תואר ראשון זה עשויות להתאים גם משרות כמו שליחות ממשרד החוץ, ביקורת המדינה, ייעוץ אסטרטגי-פוליטי לחברות עסקיות בעלות בחוץ-לארץ וכן המשך לתואר שני ושלישי בתחום תוך כדי השתלבות במערך המחקר וההוראה באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר. כמובן, התואר עשוי להועיל מאוד למי ששואף להשתלב בגופים ממלכתיים ופוליטיים ישראליים דוגמת הכנסת ומשרד החוץ.

 

כמה זה עולה?

 

שכר הלימוד האוניברסיטאי השנתי לתואר ראשון הנהוג גם בכמה מן המכללות הוא 10,198 שקלים, נכון לשנת תשפ"א. במכללות פרטיות שכר הלימוד לתואר ראשון בדרך כלל גבוה הרבה יותר, ויכול להגיע ליותר מ-30,000 שקלים עבור שנת לימודים אחת. לימודי תואר שני בתחום עולים כ-25 אחוזים יותר מלימודי התואר הראשון הן באוניברסיטאות והן במכללות הפרטיות.
 

מלגות

 

הסטודנטים יכולים להגיש בקשות למלגות הניתנות מטעם המכללה או האוניברסיטה על פי קריטריונים שונים, הן סוציו-אקונומיים והן תחרותיים. על כן מלגות עשויות להינתן למוכיחים צורך בסיוע כלכלי, לבני מיעוטים, ליוצאי מדינות מסוימות, למועמדים מצטיינים ולסטודנטים שהוכיחו מצוינות אקדמית בעת לימודיהם במוסד.

 

מלבד זה, קיים מגוון מלגות ממקורות חיצוניים. כדי לברר על מלגות חיצוניות רלוונטיות, מומלץ למועמדים ולסטודנטים לפנות לאגודת הסטודנטים הפועלת במוסד האקדמי שהם רשומים בו וכן לבחון את רשימת נותני המלגות באתר האינטרנט של משרד החינוך.