מה הדרך הנכונה להיות פסיכולוג?

שלום. ברצוני לקבל הכוונה לגבי המצב שלי:
כיום אני בן 24, לצערי בתיכון לא השקעתי מספיק למרות יכולות למידה די גבוהות. כיום אני לקראת הבחינה הפסיכומטרית במטרה להירשם לאוקטובר הבא ללימודים. השאלה שלי מה הדרך הנכונה בשבילי אם ברצוני להיות פסיכולוג: לגשת לבחינה וללכת ללמוד במועד הרישום הבא במכללה תואר ראשון בפסיכולוגיה כשהמטרה היא להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, או להקדיש זמן נוסף לשיפור ציוני הבגרות ולדחות את הלימודים בשנה נוספת(כדי להתקבל לאוניברסיטה) אני יודע שהמטרה הסופית היא בבחינת ריצה למרחקים ארוכים, אך אם בכוונתי לצלוח את הדרך הזו, מה כדאי לעשות? אני מכיר מישהי שלמדה תואר ראשון במדעי ההתנהגות באקדמית ת"א יפו והיא אמרה לי שלא הייתה לה בעיה להתקבל לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ממוסד זה ושלא הייתה צריכה להשלים נושאים בפסיכולוגיה (היום היא בסוף התואר השני בשלב הגשת התיזה).האמת שגם התקשרתי לאוניברסיטת תל אביב לחוג לתואר שני ואמרו לי שאין בעיה להתקבל משם ההתלבטות היא גם בגלל הגיל שלי, הצורך לעבוד אולי במקביל, וגם בגלל העובדה שגם כך צריך מאוד להצליח בתואר הראשון וחבל להציב מכשול מראש, גם אם מדובר בשנה נוספת בהנחה שאכן אחשב ל"נחות" יותר כשארצה להתקבל(שגם ככה הדרישות כידוע מאוד גבוהות).האם לא חבל לבזבז שנה נוספת על שיפור ציונים(ממוצע 84.05) במקום להתחיל לצבור נקודות. בנוסף האם יש הבדל מהותי בין להירשם לאקדמית, מוסד שאחרי הבחינה כנראה אוכל להתקבל אליו או למכללה שהגדרת התואר שלה היא פסיכולוגיה, ולא מדעי ההתנהגות.
אוניברסיטה-מכללה-מדעי התנהגות-השנה-שנה הבאה- מה אני צריך לעשות?