שלום. אני מעוניין ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה. בקצה- שואף לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ממוצע הבגרויות שלי גבוה (מאפשר לי ללמוד באוניברסיטת אריאל וכמעט בכל המכללות האקדמאיות), אבל אין לי פסיכומטרי (וגם לא מעוניין לעשות). מתלבט בין לימודים במכללה / אוניברסיטה הפתוחה, הבנתי שגם באריאל אפשר להתקבל. אשמח לשמוע מה דעתכם ומהם השיקולים המרכזיים שנכון לשקול בבחירה הזו.
בנוסף, כמה שאלות פרטניות: 1. דו חוגי או חד חוגי- האם עדיפה התמקצעות וצבירת ניסיון במסגרת חד חוגית, או הגדלת הסיכויים להשגת ממוצע סופי גבוה והליכה על דו חוגי? 2. קבלה לתואר שני- כמה באמת מסתכלים על המקום שלמדת בו?
נ
נועה חזן
תואר ראשון בפסיכולוגיה
שלום צבי,
כיום, ברוב המסלולים זה כבר לא כל כך משנה אם תלמד באוניברסיטה או במכללה אך ישנם מקצועות שעדיין, כאשר מסיימים בתור בוגרי אוניברסיטה, הקבלה לתואר שני ספציפי או לעבודה ספציפית יהיו קצת פחות מורכבות וכך זה בפסיכולוגיה. עם זאת, ההבדל העיקרי הוא באמת בגמישות מערכת השעות ובדרישה ללימודים עצמאיים כאשר במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה נדרשת יכולת לימודים עצמאית גבוהה מאוד לעומת אוניברסיטה בה הלימודים מרוכזים מאוד וכוללים שבוע לימודים מלא כך ששעות הלימוד העצמאי נמוכות יותר. 1. אם המטרה בסופו של דבר היא לעסוק בפסיכולוגיה קלינית, אין שום סיבה לבחור במסלול דו חוגי. 2. לא תמיד יסתכלו על המקום שבו למדת אך אי אפשר לדעת מה אדם ספציפי בוועדת קבלה ספציפית חושב ויכולים להיות גם אנשים עם חשיבה יותר מיושנת שיעדיפו בוגרי אוניברסיטאות.