לימודי משפטים בהתמחות יישוב סכסוכים

לימודי משפטים עם התמחות ביישוב סכסוכים בינלאומיים

 

מחלוקות הן חלק בלתי נפרד מהחיים העסקיים, הציבוריים וגם האישיים. כדי להגיע לפתרון אותם קונפליקטים רבים מסתייעים באנשי מקצוע ומגיעים לבית המשפט, אולם ניתן גם להביא לפתרון בשלבים מוקדמים יותר של התהליך ולחסוך עלויות לשני הצדדים המסוכסכים.

ידע בענף זה חשוב למשפטנים במבחר ענפים והתמחויות, שכן כישורי גישור באים לידי ביטוי בעבודתם השוטפת. הביטוי הדומיננטי הוא בתחום המשפט העסקי במסגרת תהליכי גישור ובוררות בין ארגונים וכן בין מעסיקים ועובדיהם במקרה של מחלוקת. קונפליקטים יכולים לעלות גם במסגרת החוק הבין לאומי, בין מדינות או ארגונים ממשלתיים מרחבי העולם. לתחום חשיבות גם בדיני הגירושין שם יש צורך בגישור בין בני הזוג.

המעוניינים לשלב בין הכשרה משפטית לבין היכרות עם שיטות אלטרנטיביות לפתרון קונפליקטים יכולים ללמוד בתכניות לימודי משפטים עם התמחות יישוב סכסוכים. אלה מתקיימות בדרך כלל במסגרת חטיבה שבה יכולים לבחור סטודנטים ללימודי משפטים. בהתמחות לומדים קורסים ייעודיים ולוקחים חלק בפרויקטים שדרכם ניתן לקבל נקודת מבט נוספת על מיומנות משפטית חיונית וחשובה, מה שיכול גם לפתוח דלת לאפיקי קריירה נוספים לבוגרים.

 

למי מיועדים הלימודים

מסלול ההתמחות יכול להתאים למעוניינים להשתלב בקריירה משפטית תוך קבלת נקודת מבט נוספת על ענף יישוב הסכסוכים. הוא מתאים במיוחד למי שמכוונים בהמשך הדרך לאפיקים כגון משפט מסחרי, בין לאומי או משפחה שבהם כישורי גישור הם נחוצים. נוסף על כך, התכנית יכולה להתאים גם למי שעובדים בפועל בתפקידים דיפלומטיים או במשרדי ממשלה העוסקים בפתרון סכסוכים בינלאומיים כחלק מעבודתם, המעוניינים לרכוש השכלה משפטית לצורך פיתוח מקצועי.

 

תכנית הלימודים

במסגרת התמחות זו הסטודנטים לומדים לעומק על תחום יישוב הסכסוכים וחשיבותו בעולם המשפט. הם מתוודעים לסוגים שונים של קונפליקטים בסביבה העסקית, המדינית, האישית והבין לאומית ולומדים על שיטות מעשיות לניהול אותן מחלוקות. במהלך הלימודים בתכנית התמחות זו נרכשות מיומנויות פרקטיות מענפים המשיקים לתחום המשפטי, כגון גישור, בוררות וניהול משא ומתן.

נוסף על כך, הם בוחנים סוגיות חברתיות הנובעות מענף הגישור ואת ההשפעה שלהן על עבודת המשפטנים. בין היתר דנים בהיבטים רב תרבותיים בראי החוק ובוחנים דרכים לפתרון קונפליקטים בין קבוצות אתניות או לאומיות בתנאים משתנים. נוסף על כך נידונות השפעות של שינויים טכנולוגיים ומגמות גלובליזציה על אפשרות לפתרון מחלוקות והשכנת שלום.

יש לציין כי ההתמחות נלמדת במקביל ללימודי התואר וכך הסטודנטים מתוודעים במקביל לשלל ענפי המשפט ולתהליכים מקצועיים שהם חלק מעבודת המשפטנים.

 

מתכונת הלימוד

זוהי כאמור חטיבה שעומדת לבחירת הסטודנטים במהלך התואר. היא כוללת קורסים ייעודיים ועיוניים הנלמדים במקביל לקורסים הכלליים בתואר, וכן תכנים פרקטיים כגון סדנאות, דיונים, פרויקטים וסיורים לימודיים. לעיתים מתקיימות התנסויות או סימולציות שבהן מתרגלים את מיומנויות הגישור וניהול משא ומתן ומתנסים בשיטות לפתרון קונפליקטים בזירות שונות.

אורכם של הלימודים הוא ארבע שנים. הם נערכים לרוב במתכונת יום שבה לומדים בארבעה או חמישה ימים בשבוע, אם כי ניתן למצוא לעיתים תכניות לימודי ערב במשפטים שמתאימות גם לאנשים עובדים.

במהלך התואר הסטודנטים לוקחים חלק גם בקליניקות, שהן התנסויות התנדבותיות בארגונים ועמותות. לקליניקות אופי חברתי ולעיתים ניתן לקחת בהן חלק בתהליכים מעולם הגישור ופתרון המחלוקות. הסטודנטים מתנסים בליווי משפטי, בייצוג של אוכלוסיות מוחלשות ובקידום צדק חברתי.

 

נושאי לימוד

הנה כמה מן הנושאים הנלמדים במסגרת התמחויות אלה:

 

 

• פסיכולוגיה חברתית בגישור
• אסטרטגיה וניהול משא ומתן
• דיפלומטיה בעידן הגלובליזציה
• אתניות ולאומיות בקונפליקטים
• קבלת החלטות במדיניות החוץ
• אתגרים בזמן מלחמות אזרחים
• יחסים בין לאומיים במאה ה – 21
• ועוד

 

תנאי קבלה

הקבלה למסלול ההתמחות נעשית לעיתים בעת ההרשמה לתואר ולעיתים בשנה מתקדמת יותר, כגון בסיום השנה השנייה. במקרה שבו הקבלה מתבצעת בשלב מאוחר בתואר, יש לעבור מבחני קבלה כדי להשתלב בה. לחלופין ההערכה נעשית על סמך ממוצע הציונים של הסטודנטים בשנים הראשונות לתואר, ועל סמך ההישגים שלהם בקורסים מסוימים בזיקה לענף ההתמחות.

תנאי הקבלה למשפטים מתבססים על שילוב של הציון בפסיכומטרי וממוצע הבגרות של המועמדים, שקלול זה קרוי ציון התאמה. רף הציון משתנה בין המוסדות ומעת לעת. כמו כן, יש צורך בציון גבוה בחלק האנגלית של הפסיכומטרי.

לעיתים קיימת אפשרות קבלה ללא פסיכומטרי, על סמך ממוצע בגרות גבוה במיוחד. מועמדים המתקבלים על סמך הבגרות נדרשים גם להצגת סיווג האנגלית במסגרת מבחן אמי"ר.

 

תעודה

בסיום הלימודים מוענק לבוגרים תואר ראשון LLB מטעם מוסד הלימוד. תחום ההתמחות מצוין בדרך כלל על גבי אישור נפרד או בגיליון הציונים.

חשוב להדגיש כי כדי לקבל את רישיון עריכת הדין יש צורך בהשלמת שלבים נוספים מעבר לקבלת התואר. בין היתר על הבוגרים להשלים את הסטאז' המתקיים במשרדים בתחומי התמחותם. כמו כן, יש לעבור בהצלחה את בחינות הלשכה. לאחר עמידה בכל החובות הללו וקבלת הרישיון ניתן להשתלב בפועל בתחום.

 

אפשרויות תעסוקה

בסיום הלימודים מי שעומדים בכל התנאים ומקבלים את הרישיון יכולים להשתלב במשרדי עורכי דין בתחומים השונים, בהתאם לנעשה במהלך ההתמחות. ידע משפטי יכול לסייע גם להשתלבות בעולם העסקי, בתפקידי יועצים לחברות משלל סוגים כגון בסקטור הפיננסי. ניתן להשתלב במקרים מסוימים גם במשרדי מגשרים ולהעניק שירותי ייעוץ וליווי ללקוחות עסקיים ופרטיים.

המעוניינים לפתוח אפשרויות תעסוקה נוספות ולהרחיב את השכלתם יכולים להמשיך לתואר שני במשפטים או למסלולים בענפים משיקים כגון תואר שני בגישור ואף תואר שני ביחסים בין לאומיים או במדעי המדינה. במגזר הציבורי יכולים בעלי תואר שני להעלות גם את רמות השכר במקרים מסוימים. בתכניות אלה ניתן ללמוד גם במסלול עם תזה הפותח דלת לקריירה מחקרית.

 

מוסדות

 

המרכז הבינתחומי הרצליה: במסגרת התואר הכפול במשפטים וממשל מוצעות לסטודנטים חטיבות שונות, בהן חטיבת יישוב סכסוכים ודיפלומטיה שבה לומדים על היבטים חוקיים של מחלוקות מקומיות, אזוריות ובין לאומיות. קיימות חטיבות בחירה נוספות בתחומים כגון טרור וביטחון, מזרח תיכון, או ממשל ומנהיגות. בבית הספר מתקיימות תכניות נוספות לתואר כפול בהן מסלול עם פסיכולוגיה ומסלול עם מנהל עסקים, כמו גם תכניות למסלול ישיר לתואר שני המאפשרות השלמת התואר הראשון ותואר שני בתחומים כגון מנהל עסקים או ממשל תוך כארבע שנים במקום חמש.

 

אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): במסגרת התואר הראשון מוצעת לסטודנטים מעת לעת הזדמנות לקחת חלק בתכנית קיץ בתחום יישוב הסכסוכים והגישור, הנערכת בשפה האנגלית. במסלול מתמקדים הן במחלוקות בינלאומיות והן בקונפליקטים הייחודיים לישראל. הוא כולל מספר קורסים שאותם לומדים הסטודנטים בתכנית במהלך הקיץ ועליהם מקבלים נקודות זכות אקדמיות.