תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד

תואר שני בפסיכולוגיה קלינית במסלול פסיכולוגיה של הילד

 

העולם הנפשי שלנו, רגשותינו, ותפיסתנו מתעצבים החל מרגע הלידה ולכל אורך החיים. לפעמים, גם ילדים צעירים מתמודדים עם קשיים, מצוקות, ומצבי משבר המצריכים התערבות וסיוע מצד פסיכולוגים. גישות ההתערבות לילדים שונות מאוד מאלו המתאימות למבוגרים וכך פסיכולוגים המומחים בטיפול בילדים יודעים להתאים את הטיפול לגיל הילדים ולצורכים שלהם.

בעלי זיקה לעבודה עם ילדים המעוניינים להיות פסיכולוגים לילדים נדרשים לעבור מסלול דומה לזה שעוברים פסיכולוגים קליניים, כלומר השלמת תואר שני בפסיכולוגיה ומעבר תנאי ההסמכה שקובע משרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים בישראל. מסלול הפסיכולוגיה הקלינית של הילד נלמד כמסלול התמחות בו ניתן לבחור במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. תכנית התמחות זו לתואר השני בפסיכולוגיה מתמקדת בדרכי טיפול וסיוע לילדים בגילים שונים ובסיומה (ועמידה בכל התנאים הנוספים הדרושים) ניתן להתחיל ולטפל במסגרות שונות כמו קליניקות פרטיות וציבוריות, מרכזי שיקום, מרכזים לאבחון ומסגרות חינוכיות וטיפוליות נוספות.

למי מיועדים הלימודים?

תכנית זו מתאימה לבוגרי לימודי פסיכולוגיה, המעוניינים לשמש פסיכולוגים קליניים וברצונם להתמחות בטיפול בפעוטות, ילדים ובני נוער ומשפחותיהם. חשוב לציין כי העבודה הטיפולית עם ילדים דורשת פתיחות ורגישות רבה, לעיתים אף יותר מן העבודה עם מבוגרים.

 

מה לומדים?

 

תכנית התמחות זו בתואר השני בפסיכולוגיה קלינית מתמקדת בהיבטים טיפוליים הנוגעים לילדים בקבוצות גיל שונות, מהגיל הרך ועד לגיל ההתבגרות. הסטודנטים בוחנים את שלבי ההתפתחות של ילדים ונחשפים לגישות תיאורטיות בפסיכולוגיה וכן לשיטות התערבות שונות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, וטיפול דיאדי. כמו כן, הם רוכשים כלים לאבחון ולייעוץ לילדים וכן לעבודה טיפולית המערבת את הוריהם של הילדים. בחלק מן התכניות שמים דגש גם על עבודה טיפולית בתוך המערכת החינוכית.

 

נוסף על כך, חלק חשוב בתכנית הוא ההתנסות הקלינית בשטח. הסטודנטים משתלבות בקליניקות טיפוליות במוסד הלימוד וכן במסגרות אשפוז ואבחון המתמחים בילדים, כגון בתי חולים פסיכיאטריים, מחלקות יום, ומרכזים שיקומיים. חלק מן ההתנסויות מתקיימות בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות.

 

• מעוניינים להשתלב במערכת ההוראה? קראו גם על תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית.

 

מה משך הלימודים?

 

משך התכנית נע בין שנתיים לשלוש שנים. הסטודנטים לוקחים חלק בשיעורי בחירה וחובה עיוניים ובסדנאות ותרגולים מעשיים שונים.

 

האם ניתן לבחור בין מסלול מחקרי או עיוני?

בחלק מן המוסדות ישנה אפשרות בחירה בין תכנית עם תזה (מסלול מחקרי) לבין במסלול ללא תזה (מסלול עיוני). המסלול המחקרי מתאים למעוניינים להמשיך לתואר שלישי (דוקטורט).

 

אילו נושאים נלמדים במהלך התואר?

 

• אבחון והערכה.
• טיפול מערכתי.
• ראיונות קליניים.
• פסיכולוגיית העצמי.
• פסיכותרפיה לילדים.
• אבחון לקויות למידה.
• התערבות בבתי ספר.
• המעבר מילדות לבגרות.
• פסיכופתולוגיה בגיל הרך.
• עבודה טיפולית עם הורים.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
• עקרונות הטיפול הפסיכודינמי.
• ועוד.

מה הם תנאי הקבלה?

תנאי הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה בהתמחות זו הינם:

• תואר ראשון בלימודי פסיכולוגיה בממוצע שבין 80 - 90 (משתנה ממוסד למוסד).
• ישנם מוסדות המקבלים גם בוגרי לימודי מדעי ההתנהגות.
• במקרים מסוימים, יכולים בוגרי מקצועות אחרים להתקבל, אולם הם נדרשים לתקופת לימודי השלמה שהיקפה בין שנה לשנתיים, שבה נרכש הידע בפסיכולוגיה אשר נלמד בתואר הראשון.
• ממוצע גבוה בקורסי הפסיכולוגיה והמתודולוגיה אשר נלמדו בתואר הראשון.
• ציון מתאם אשר נע בין 100 - 115 ומעלה (משתנה ממוסד למוסד).
• הצגת שתי המלצות - אחת מגורם אקדמי, ואחת מן השדה.
• קורות חיים המעידים על ניסיון אקדמי ומעשי רלוונטי.
• מסמך הצהרת כוונות.
• ראיון קבלה קבוצתי.
• ראיון אישי.

 

לתשומת ליבכם, תנאי הקבלה עשויים להשתנות מעת לעת.

 

• קראו גם על תנאי קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.

 

האם אפשר להתקבל ללימודים ללא ציון בבחינת מתא"ם?

 

במרבית המוסדות הציון בבחינת מתא"ם הינו תנאי חובה לצורך קבלה לתואר השני. עם זאת, קיימים מספר סייגים המאפשרים קבלה ללא מתא"ם, כגון מועמדים שברשותם תואר שלישי (דוקטורט) וגם תואר ראשון בפסיכולוגיה. כמו כן, מועמדים המציעים ציון בבחינת GRE Psychology עשויים להיות פטורים מהצגת ציון בבחינת מתא"ם, אם ברשותם ציונים גבוהים במיוחד בבחינת GRE. מלבד יוצאי גופן אלו, כל המועמדים חייבים בציון בבחינת מתא"ם.

איזו תעודה מקבלים?

לסטודנטים המשלימים כל חובותיהם ועומדים בהצלחה בתכנית מוענק תואר שני בפסיכולוגיה M.A מטעם מוסד הלימוד. לאחר סיום התואר יש להשלים סטאז' והכשרה מעשית בהדרכה, ולאחר מכן מוענק הרישיון לעסוק בפסיכולוגיה.

 

• מחפשים תכניות במרכז הארץ? קראו על תואר שני בפסיכולוגיה במרכז.
• קראו עוד גם על תואר שני בליצנות רפואית.

 

כיצד מקבלים את הרישיון בפסיכולוגיה?

כדי לעסוק בפסיכולוגיה קלינית לילדים במדינת ישראל, יש צורך בקבלת רישיון פסיכולוג מומחה מטעם משרד הבריאות. תהליך קבלת הרישיון כולל את השלבים הבאים:

• רישום בפנקס הפסיכולוגים, המתבצע על ידי ועדת הרישום אשר בודקת את העמידה בכל תנאי הרישום, לרבות השלמת התואר השני בהצלחה.
• קביעת המעמד המקצועי ובדיקת הזכאות להתמחות. לאחר קבלת הרישיון הבסיסי, ניתן לפנות אל הועדה המקצועית של משרד הבריאות, אשר אחראית על תחום ההתמחות הקליני, לשם קביעת המעמד.
   

היכן לומדים? 

 

• אוניברסיטת רייכמן (הרצליה): במסגרת התואר השני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת רייכמן על הסטודנטים לבחור בין התמחות ילדים ובני נוער, לבין התמחות במבוגרים. ניתן ללמוד במסלול עם תזה או במסלול ללא תזה. משך הלימודים הינו שנתיים. 

 

• אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): בין המגמות לתואר השני בפסיכולוגיה בבר אילן נכללת גם המגמה הקלינית לילד. ניתן ללמוד גם במגמה קלינית מבוגרים, במסלול תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית ארגונית ותואר שני בקוגניציה ומוח.

 

• אוניברסיטת חיפה: האוניברסיטה מאפשרת לבחור במסלול קליני מדעי או במסלול מחקרי. המסלול הקליני כולל מגמות בנוירופסיכולוגיה והתמחות בטווח החיים. בתכנית המחקרית יכולים הסטודנטים להתמחות בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובגורמי אנוש או בתכנית לפסיכופתולוגיה לביולוגים.

 

• האקדמית תל אביב יפו: הסטודנטים בתכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב יפו יכולים לבחור בין תכנית התמחות בילד או במבוגר. כמו כן, מתקיימות תכניות תואר שני בפסיכולוגיה רפואית, תואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית, תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית, שגם בו ניתן לבחור במגמת טיפול בילד.

 

• האוניברסיטה העברית (ירושלים): בין המגמות המתקיימות בתואר השני בפסיכולוגיה נכללת המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד. כמו כן מוצעות מגמות לתואר שני בנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, תואר שני בפסיכוביולוגיה ותואר שני בקוגניציה ומדעי המוח.

  

מה הן אפשרויות התעסוקה?

לאחר קבלת הרישיון, באפשרות המוסמכים להשתלב בתפקידים טיפוליים במסגרות ציבוריות ופרטיות כאחד, כגון במוסדות לבריאות הנפש, במרכזים טיפוליים לילדים, ועוד. כמו כן, באפשרותם להקים קליניקה משלהם ולעסוק בתחום כעצמאיים, תוך מתן שירותי טיפול, אבחנה, הדרכה, ועבודה עם הורים. נוסף על כך, מוסמכים המשלימים בהצלחה את לימודיהם במסלול עם תזה יכולים להמשיך לתואר שלישי בתחום, ולהשתלב במחקר במוסדות אקדמיים ובגופי מחקר חוץ-אקדמיים.

 

האם ישנו ביקוש לפסיכולוגים לילדים בשוק העבודה?

בישראל ישנו ביקוש רב לפסיכולוגים לילדים. הביקוש מתחדד לאחרונה, בין היתר בעקבות הצורך במתן מענה טיפולי מתאים לילדים ולנוער בעקבות המלחמה, ולפני כן בעקבות מגיפת הקורונה. במערכת הבריאות הציבורית המחסור בפסיכולוגים מורגש במיוחד, ובפרט באזורי הדרום והצפון. ההערכות הן כי כיום חסרים מאות אנשי מקצוע במערכת הטיפול הציבורית. יש לציין כי באופן כללי, בישראל ישנו ביקוש גבוה במיוחד באנשי מקצוע בתחום הטיפולי.

כמה מרוויח פסיכולוג ילדים?

שכר פסיכולוגים קליניים אשר עובדים בשירות הציבורי מתחיל מטווח הנע בין 7,000 - 9,000 שקלים בממוצע לחודש, ועשוי להגיע לטווח שבין 15,000 - 17,000 שקלים לבעלי ניסיון נרחב המגיעים לתפקידי מדריכים בכירים. יש לציין כי שכר מתמחים בפסיכולוגיה נע בין 2,500 - 4,000 שקלים בממוצע (לחצי משרה). שכרם של העובדים בשוק הפרטי תלוי במידה רבה במספר המטופלים, בשנות הניסיון, ובמוניטין של אנשי המקצוע.

לאחרונה הונהגו רפורמות בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, לרבות העלאת רמות שכרם ומתן מענקים, מתוך שאיפה להעלות את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, ולתת מענה למחסור בכוח אדם במערכת.

מה עלות הלימודים?

במוסדות הציבוריים, שבהם שכר הלימוד הינו אוניברסיטאי, גובה שכר הלימוד (נכון לשנת תשפ"ה) הינו 15,748 שקלים לשנה. יש לציין כי גובה שכר הלימוד האוניברסיטאי משתנה משנה לשנה, בהתאם להנחיות המל"ג. במוסדות האקדמיים הפרטיים, שכר הלימוד הינו גבוה משכר הלימוד האוניברסיטאי, וגובהו כ - 50,000 שקלים לשנה.

האם אפשר לקבל מלגות?

הסטודנטים לתואר השני בפסיכולוגיה קלינית יכולים להיעזר במלגות שונות, לרבות מלגות עידוד מטעם משרד הבריאות למתחייבים להתמחות באזורי הנגב או הגליל; מלגות מטעם המוסדות האקדמיים המוענקות על סמך מצב סוציו אקונומי; מוצעות מלגות הצטיינות מטעם המוסדות האקדמיים, על סמך הישגים אקדמיים גבוהים במיוחד; ועוד.