ישראל עולה כיתה - האמנם?

האם תם עידן הפסיכומטרי?

הרפורמה "ישראל עולה כיתה" של השר שי פירון מתייחסת בעיקר למבנה הבגרויות ולמספרן. בצד זאת, המאבק לביטול הפסיכומטרי נמשך, כאשר ההישג הראשון הוא לטובת תלמידים שיצליחו לעמוד באתגר הבא: חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית, בגרויות הליבה בעברית וממוצע 87.

בישראל כיום, אדם שמעוניין להתקבל ללימודים גבוהים, לאוניברסיטה או למכללה, נדרש להציג את ציוני בחינות הבגרות ולעיתים לעבור מבחן פסיכומטרי. אין זה סוד שככל שממוצע הציונים גבוה יותר, נפתחות יותר אפשרויות לימוד. כך למשל, אם חשבתם ללמוד רפואה או מדעים באוניברסיטה בארץ, כדאי מאוד שתשקיעו את מיטב זמנכם וכספכם בקורס פסיכומטרי טוב ובמכינה לשיפור הבגרויות. האם ציון 760 בפסיכומטרי מעיד בהכרח על יכולות אקדמיות מפותחות או על הישגים מקוריים ומרשימים? האם תלמיד שלמד לבדו למבחן, והשיג ציון נמוך מהממוצע, מפני שלא היה לו תקציב לקורס פסיכומטרי יוקרתי, צריך להישאר מחוץ לכותלי האוניברסיטה? - תהיות אלו העסיקו את הציבור הישראלי במשך שנים. כעת, האם ישראל עברה משלב השאלות לפרק התשובות?

• יש לך שאלה? המומחים שלנו ישמחו לענות לך בפורום ייעוץ לימודים
  • רוצה לקבל הכוונה ללימודי בהתאמה אישית? לחץ/י כאן 

מהי משמעות הרפורמה החדשה?

מטרותיה של "ישראל עולה כיתה", התכנית החדשה של שר החינוך, שי פירון, הן - לשנות את התפישה החינוכית בישראל, להכניס שינויים במתכונת בחינות הבגרות, לבטל בעתיד את המבחן הפסיכומטרי ולהכניס למערכת החינוך רוח רעננה ועדכנית. הרעיון מאחורי התכנית המהפכנית עלה כדי לתקן את המציאות, בה תלמידים רבים אינם מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם ואינם מביאים לידי ביטוי את ייחודיותם.

עד היום הלימודים בבתי הספר התיכוניים היו מכוונים למטרה אחת - הצלחה במבחני הבגרות. הציונים הפכו, לדבריו של השר פירון, ל - "עגל זהב", העומד בראש בתי חרושת להישגים. הלימודים במתכונת הנוכחית אינם מאתגרים את התלמידים, ואינם מאפשרים להם לפתח תחומי עניין ולגלות סקרנות בריאה, המתאימה לנערים ולנערות בגיל ההתבגרות.

מהו ערכן האמיתי של בחינת הבגרות והפסיכומטרי?

כל תלמיד שנבחן בבגרות, מכיר את התחושה המוזרה שיש בתום הבחינה. אחרי ימים ולילות רצופים של שינון החומר בהיסטריה, הכל פתאום עף מהראש כאילו לא היה שם מעולם. חוץ מציון במבחן וכאב ראש, התלמיד נותר ללא ידע רלוונטי ובלי ערך מוסף. יתר על כן, לטענת השר פירון, ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה התלמידים נדרשים לבזבז שנה שלמה על לימוד למבחן הפסיכומטרי. בכל מדינה אחרת מועמדים מתקבלים לאוניברסיטה על סמך ציוני הבגרויות של כיתה י"ב בלבד.

תוך חמש שנים כל המועמדים יקבלו פטור מהפסיכומטרי

הוועדה לרפורמה בבגרויות דנה באפשרות לבטל את חובת המבחן הפסיכומטרי, ולהשאירו בגדר רשות. לפי תכניות הוועדה, בשלב הראשון תלמידים עם תעודת בגרות מצטיינת - ככל הנראה, ממוצע בגרות 87, עם 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות באנגלית ובגרויות הליבה בעברית - יוכלו להתקבל לתואר ראשון בלי פסיכומטרי. בנוסף, מספר בחינות הבגרות יצטמצם, כאשר יותר דגש יושם על עדכניות ורלוונטיות. דרכי ההוראה בבתי הספר תהיינה מגוונות, ומקום חדש יוקדש ללמידה פעילה, שבה התלמידים יהיו יותר מעורבים בבחירת הנושאים המעניינים אותם. על פרקים רבים התלמידים לא ייבחנו, אלא יכתבו עבודה. עוד שינוי הוא, שהתיכוניסטים יתחילו להיבחן לבגרות רק מכיתה י"א. 

המורים יצטרכו לחשוב על דרכים יצירתיות להערכת התלמידים

לפי התכנית החדשה, התלמידים לא יהיו מוערכים על סמך ציוני המבחנים בלבד, אלא המורים יצטרכו למצוא דרכי הערכה מגוונות. דרך אחת היא - התנדבות בקהילה. המורים ייאלצו לנטוש את החשיבה האנכרוניסטית, לפיה המבחן מעיד על האינטליגנציה והמסוגלות השכלית של התלמידים. יתרון נוסף לרפורמת החינוך החדשה, כך טוענים, הוא צמצום הפערים החברתיים בעקבות ביטול המרדף אחר קורסים יקרים לשיפור הציונים.