פסיכומטרי מגדיל את סיכויי ההצלחה, האמנם?

מהעבר, פסיכומטרי או שיטת המצרף?

בעבר החליטו ראשי האוניברסיטאות לדחות את השיטה החדשה ולהחזיר במקומה את חובת הפסיכומטרי. בין הסיבות להחלטה צוטטו ראשי האוניברסיטאות האומרים, כי: "ביטול המבחן הפסיכומטרי הקטין את סיכויי ההצלחה של מועמדים מהשכבות החלשות". בני המיעוטים הם היחידים ש"הרוויחו" מהשיטה החדשה. על מנת לחדד את משמעות קבלת בני מיעוטים על סמך ציוני הבגרות בלבד, נרמז כי שיעורי הרמאות וההעתקות בבחינות הבגרות שם הם מהגבוהים בארץ ולכן אינם מהימנים. לימור לבנת ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אילן שלגי, הציגו לפני שבועיים חזית אחת בתמיכתם באוניברסיטאות, שפעלו לביטול המצרף. תמיכתם נבעה מנתונים שהביאו לפניהם האוניברסיטאות, לפיהם בשנת הלימודים תשס"ד רק חמישה אחוזים מכלל הנרשמים בחרו להשתמש בציון המצרף כדי להתקבל לאוניברסיטה, ו-95% העדיפו להשתמש בציון הפסיכומטרי.

שורת ארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ נגד ביטול המצרף, וטענו כי הדבר פוגם בסיכויי הקבלה לאוניברסיטאות של מועמדים מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות. לפני כשבוע דחו שופטי בג"ץ את העתירה כנגד החלטת המוסדות להשכלה הגבוהה בטענה שהם מנועים מלהתערב בשיקולי הקבלה של האוניברסיטאות. עם זאת מתחו השופטים חשין, לוי וג’ובראן ביקורת קשה על המוסדות להשכלה גבוהה ועל מגדל השן האקדמי כמי שבהחלטתם חוסמים את הגישה להשכלה גבוהה לאוכלוסיות החלשות ודנים אותם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים". לפי דברי השופט אדמונד לוי: "שיטת המצרף איפשרה לאחמד מטירה, ללוי מיקנעם ולכהן מאופקים להתקבל לאוניברסיטה כי בשיטה הקיימת הסיכוי שלהם שואף לאפס".

ביקורת של השופטים שבחנו את השיטות:

הביקורת הנוקבת שהשמיעו השופטים מעידה, כי לאחר שבחנו את שתי השיטות, שיטת המצרף היא זו שפועלת ליתר שווויון חברתי. הטענות כאילו מעטים עשו שימוש באפשרות החדשה של שקלול ציון המצרף מגוחכות לאור העובדה כי השיטה נוסתה במשך שנה בלבד. כאשר כל תלמיד תיכון ממוצע יודע כי ציוני הבגרות שלו משפיעים באופן מוגבל למדי על סיכויי קבלתו לאוניברסיטה, המוטיבציה להתייחס אליהם ברצינות תהיה נמוכה יותר. השינוי המחשבתי הזה, היה נותן את ביטויו רק כעבור שנים. בנוסף יש לזכור כי הזמן החולף בין ההחלטה ללמוד לבין האפשרות לעשות זאת בפועל, עולה לעיתים קרובות על שנה. במשך השנה החולפת צעירים רבים השקיעו מזמנם, מרצם וכספם, כדי לשפר ציון בגרות כזה או אחר עבור ציון המצרף, במקום לעשות בחינה פסיכומטרית. כעת בהתרעה קצרה כל כך, ירדו מאמציהם לטמיון.

הטענה בדבר אחוזי רמאות והעתקה גבוהים, מגוחכת אף היא. גם אם הדברים הם נכונים (אם כי ריח מסויים של גזענות ואפלייה כלפי אוכלוסיה שלמה נודף מהטענה, מבוססת ככל שתהיה), הרי שאותם ציוני בגרות מפוקפקים עודם מהווים כ-50% משיקולי הקבלה של האוניברסיטאות. אם ציוני הבגרות אינם קריטריון מספק עבור המוסדות להשכלה גבוהה, אז לשם מה הם נחוצים כלל? אם לא יתכן שחיבתה או שנאתה של המורה דינה לעוזי יכריעו את סיכויי הצלחתו דרך ציון המגן, אז למה נועד כל זה? אם מערכת החינוך בפריפריה אינה מצליחה להכשיר תלמידים לבגרות, ולכן הם מעדיפים כיום בלית ברירה לחסוך עבור בחינה פסיכומטרית, אז הבעיה נעוצה במערכת החינוך בפריפריה, לא בשיטה. אם משהו כל כך רקוב במערכת החינוך, אזי צריך לתקן את מערכת החינוך. אך אם כעת ציוני הבגרות הם חצי מכרטיס הכניסה ללימודים גבוהים, מדוע אין הם מתאימים להיות הכרטיס המלא? יש לזכור שבשיטת המצרף, עדיין יכול עוזי, אם חש שהמורה דינה אכן כלתה את סיכוייו, להבחן במבחן חיצוני ’אובייקטיבי’, או לעשות בגרות חיצונית ללא ציון מגן.

האוניברסיטה, מצויינות ושיוויון

"האוניברסיטה מטרתה לעודד מצוינות גם על חשבון שוויון", טוענים ראשי האוניברסיטאות. הטענה הזו כבר אינה יכולה להשמע נכונה בימים בהם תואר ראשון הוא תנאי קבלה כמעט הכרחי לכל עבודה ראוייה. תואר ראשון כבר אינו תעודה לכשרון יוצא דופן, אלא רק לכשירות מסויימת, ממוצעת, להשתלב בשוק העבודה. את הדרישה למצויינות אפשר גם לשמור לתואר שני ושלישי. ישנן גם אינספור דוגמאות ומקרים של מי שציון הפסיכומטרי לא הטיב עמו, אך בלימודים עצמם הוא הצליח דרך הישגים גבוהים לפלס את דרכו למקצוע שבתחילה היה חסום עבורו. וכן, האוניברסיטה היא עודנה מוסד ציבורי, ולכן עקרונות עבור טובת המדינה, כמו שוויון ופתיחת דלתות (שאינן באות בהכרח על חשבון מצויינות), צריכים להכלל בסדר העדיפויות שלה.

ועניין אחרון. מבלי להחשד בפראנויית יתר, הרי שההחלטה לפני שנה לבטל את חובת הפסיכומטרי לא התקבלה בזעקות שבר קשות מידי מצד המערכת המשומנת של מכוני ההכנה לפסיכומטרי. לא נראה שמישהו שם דאג יותר מדי לעתיד פרנסתו. הם צדקו, במהרה נהפכה ההחלטה על פיה. האם אין משהו מתמיה בקלילות הזו שבה בוטלה השיטה החדשה כעבור פחות משנה, מבלי לתת לה אפשרות ממשית להוכיח עצמה? לא, אני לא מדברת על קנונייה ולא מטיחה האשמות, אלא מצביעה על יותר מידי אינטרסים שחברו להם יחדיו. מכאן נותרת התחושה, כי אף אחד במוסדות להשכלה גבוהה לא באמת התכוון לתת צ’אנס לאפשרות לשנות את דעתו על שיטת הפסיכומטרי הקיימת ועל כל הנגזרות החברתיות שלה.