לימודי מדעי המדינה לתואר, מה לומדים ואיפה כדאי? איך מתקבלים למוסדות המובילים?

מדעי המדינה - למי זה מתאים? כמה זה עולה? איך מתחילים?

"פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש כי הוא עם והוא מתחיל ללכת.." אמיר גלבוע. כיצד קרה שקבוצת אנשים התאחדו תחת מטריית הלאומיות והקימו מדינה? מה היחסים בין הפרטים המרכיבים את הקהילה? מדעי המדינה עוסקים במבנים של חברות או קהילות, במשטרים מדיניים, בלאומיות ומדינת הלאום, וכן בהיבטים הנוגעים לחיי החברה במסגרת מדינה, כגון: חוקה ומשפט, השתתפות אזרחית בשלטון, התקוממויות ומהפכות, ביטחון מדיני וסוציאלי, מדיניות כלכלית ועוד.

אם את/ה "חיית" אקטואליה, אם בכל שיחת סלון חברית יש לך מה להגיד בנוגע למצב המדינה, אם תמיד תהית מה עומד מאחורי המילה הגדולה הזאת: "מדינה" ואם מאז ומתמיד התעניינת בכל מה שקשור לפוליטיקה, תואר ראשון במדעי המדינה זה הפתרון בשבילך. מדעי המדינה הוא אחד ממקצועות הדגל של מדעי החברה ונחשב לאחד הפופולאריים בישראל.

מהי מטרת הלימודים?

מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (הנלמדים כחלק מתוכנית הלימודים למדעי המדינה או במסגרת עצמאית לחלוטין במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים), מקנים כלים ויכולות ניתוח לדור המנהיגים ומקבלי ההחלטות של המחר. מטרת לימודים הינה לפתוח אופקים להבנת החברה, המדינה והעולם בו אנו חיים, המוסדות המרכיבים אותו והתהליכים הפוליטיים המתרחשים בו.

הלימודים במדעי המדינה מתקיימים במסגרת קורסים עיוניים המצריכים השתתפות בקורסים הנלמדים במוסד וקריאה מרובה מעבר לשעות ההרצאות. המשקיעים זוכים להרחיב את הידע הכללי שלהם ורוכשים כלים לניתוח מצב הפוליטיקה בהווה, בהסתמך על הכרה וניתוח הפוליטיקה בעבר, תוך ניסיון לחזות את השלכותיה של הפוליטיקה העכשווית על העתיד.

ניתן ללמוד מדעי המדינה במסלול חד חוגי מורחב או במסלול דו חוגי המשלב תחום דעת נוסף (לדוגמא: מדעי המדינה וכלכלה, מדעי המדינה ותקשורת, מדעי המדינה ומשפטים ועוד רבים אחרים).

קראו גם על שכר חברי הכנסת

מהי תכנית הלימודים?

תכנית הלימודים במגמות מדעי המדינה כוללת נושאים שונים, המשתנים בהתאם לבחירת הסטודנט או מבנה הקורסים בכל מוסד אקדמי. לרוב הלימודים לתואר ראשון במדעי המדינה מתחלקים באופן הבא:

שנה א'- קורסי יסוד ומבואות, לדוגמא: מבוא למחשבה פוליטית, מבוא למינהל ומדיניות ציבורית, מבוא ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה, מבוא לסטטיסטיקה וניתוח נתונים ועוד.

שנה ב'- קורסי המשך למבואות תוך התמקדות בתחומים שונים לדוגמא: מחשבה מדינית בת זמנינו, פוליטיקה השוואתית, אסטרטגיה בעידן המודרני, כלכלה פוליטית, פרוסמינריון (לפי בחירת הסטודנט) שיטות מחקר ועוד.

שנה ג'- כוללת בעיקר קורסי בחירה שונים, התנהגות פוליטית בישראל, מדיניות ומדינאות מעשית, סמינרים ופרויקט שטח (לימודים מעשיים).

מהם נושאי הלימוד?

תכנית זו כוללת מגוון קורסים, ובניהם:

סוגיות חברתיות ומגדריות
תורת המשטרים
מעסיקים, עובדים וממשלה
יחסים בינלאומיים
תולדות המחשבה המדינית
ארגוני מגזר שלישי
המדינה על פי אפלטון ואריסטו
פוליטיקה השוואתית
משטר ואידיאולוגיה בעידן המודרני
מנהל ומדיניות ציבורית
שליטה וסוגיות מרחביות ודמוגרפיות
מנגנוני פיקוח על השלטון
דמוקרטיה ישירה - יתרונות וחסרונות
יסודות המשטר בישראל
יחסי גומלין בין הצבא לחברה האזרחית
דרכים לעיצוב דעת הקהל
ימי זיכרון וטקסים לאומיים כמעצבי זהות
התנהגות וכלכלה פוליטית
מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה והאינטרנט
ועוד

מהו משך הלימודים?

כמה זה עולה?

מהן אפשרויות התעסוקה?

מידי שנה, גופים ממשלתיים רבים ומשרדי ממשלה כגון משרד החוץ, קולטים לשורותיהם את בוגרי התואר למדעי המדינה. גם ארגונים בינ"ל שעיקר פעילותם מתמקדת בניתוח המערכות המדינתיות, לרוב דורשים תואר ראשון בתחום זה. רבים מאנשי המפתח במערכות המגזר הציבורי הישראלי, שהינו הגוף המעסיק הגדול ביותר בישראל, הינם בוגרי מדעי המדינה. בנוסף, בעלי התואר יכולים לשמש כיועצים לפוליטיקאים, לאייש משרות בפוליטיקה או לפצוח בקריירה פוליטית משלהם.

היכן לומדים?

בשל הפופולאריות הרבה לו זוכים מדעי המדינה ניתן ללמוד מדעי המדינה כמעט בכל מוסד אקדמי מוכר במדינת ישראל. הבולטים במרכזים הם כמובן חמש האוניברסיטאות הגדולות: חיפה, תל אביב, העברית, בר אילן ובן גוריון, אך בין היתר ניתן למצוא לימודים במסלול זה גם במוסדות הבאים:

אוניברסיטת רייכמן (הרצליה): הוקמה במטרה להוות מודל ייחודי למצוינות במחקר ובהוראה וכדי להכשיר את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. הדרך להשגת מטרה זו היא באמצעות הקניית השכלה בינתחומית ייחודית, המשלבת לימוד תאורטי מעמיק לצד הכשרה מעשית.

אוניברסיטת חיפה: באוניברסיטת חיפה מציעים לימודים לתואר ראשון במדעי המדינה במתכונת חד חוגית או דו חוגית, משך הלימודים 3 שנים. כמו כן, מוצעת תכנית דו שנתית, הכוללת לימודים בסמסטר קיץ.

המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן: המכללה הוקמה לפני כ 40 שנה על חוף הכנרת מול נוף הים וההרים. קמפוס המכללה משתרע על שטח של כ 300 דונם וכולל מתקני רבים לרווחת הסטודנטים. התארים האקדמיים הם בחסות אוניברסיטת בר אילן.

אוניברסיטת אריאל בשומרון: בחוג למדעי המדינה מאפשרים לסטודנטים לשלב את הלימודים עם מחלקה נוספת וכך להרחיב את הידע שברשותם. מומלץ לשלב את הלימודים עם המחלקה ללימודי המזרח התיכון, במסלול דו חוגי.

לימודי תואר שני

עזרנו לך? דרג אותנו:

אבי

12/11/2024

5/ 3

האוניברסיטה הפתוחה

מה אתה אוהב/לא אוהב במוסד הלימודים?

קשה ללמוד מרחוק, מעדיף ללמוד פרונטלית הרבה יותר קל

על הקמפוס

אין לנו קמפוס אני לומד מהישיבה שמשלבת לימודים אקדמאיים

טיפים

להשקיע ולהחליט מראש ע"י חשיבה והתייעצות לתואר מסויים.

כלתום

02/03/2024

5/ 5

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

מה אתה אוהב/לא אוהב במוסד הלימודים?

אהבתי היחס בין המרצים והסטודנטים, נותנים מענה לכל סטודנט שרוצה עזרה או מתקשה במשהו והאווירה במכללה היא אווירת לימודים קרא עוד...

על הקמפוס

הקמפוס מושלם לא חסר בו כלום מבחינת אוירה ללמוד בו ומבחינת שלא חסר בו כלום לכל סטודנט המרצים נחמדים ועוזרים בהכל קרא עוד...

טיפים

לא להתבייש מכלום תמיד לשאול על הדברים הלא מובנים כי תמיד תמצאו עזרה מבחינת המרצים המזכירות והסטודנטי קרא עוד...

שי

25/01/2024

5/ 5

אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי)

מה אתה אוהב/לא אוהב במוסד הלימודים?

אוהב את החוויה הסטודנטיאלית, את המרצים ואת כל הכלים ומסביב שבית הספר מעניק

על הקמפוס

עולמות שונים שנפגשים יחדיו קמפוס מטפח קשרים חברתיים קמפוס עצמו יפה ונוח ללמידה

טיפים

אל תפחדו להתחיל! החלק הראשון הוא להירשם, החלק השני זה לא לתת לשום דבר באמצע לעצור אותך

כותב

הייתי בדיוק באותו מצב..

דן שלום, אני עד לפני חודשיים הייתי בהתלבטות זהה.
נתחיל מהסוף, אני מתחיל באוק' הקרוב יחב"ל - כלכלה באונ' העברית.

גם אני התחלתי לחשוב על מסלול לימודים במטרה לעסוק בתחום הדיפלומטיה / הסברה / ביטחון... נכון הרבה אומרים כי קשה למצוא בתואר הזה מקצוע ולכן שילבתי את זה עם כלכלה, מקצוע יותר פרקטי שיכול לתת ביטחון תעסוקתי.
לדעתי צריך ללמוד תואר מתוך עניין ולא רק משיקולים כלכלים, כי אם תעסוק במשהו שאתה אוהב אתה תצליח בו, ולא צריך ללכת ללמוד משהו כי הוא נשמע מגניב.
בימינו תואר ראשון כבר נהיה משהו סטנדרטי ומרבית האוכלוסיה אינה מסתפקת בתואר ראשון אלא ממשיכים לתארים מתקדמים. אם תמשיך לתואר שני בתחום אני בטוח שתוכל למצוא עבודה שתעניין אותך.
אני גם חשבתי על המרכז הבינתחומי ואף נרשמתי וקיבלתי מלגת הצטיינות (50% הנחה) אך בסופו של דבר החלטתי לא ללמוד משם מכמה סיבות, המחיר שגם אחרי המלגה הוא גבוה. וגם בגלל שאני רוצה לעסוק בתחום הדיפלומטיה אז תואר של אוניברסיטה מוכרת ומוערכת לדעתי איכותי יותר מכול הבחינות. חוץ מזה שלאחר תחקירים מעמיקים שעשיתי הבנתי כי רמת הלימודים באונ' העברית עולה בכמה דרגות על הבינתחומי (ועל כל מוסד אחר)
יש האומרים כי מי שרוצה להיכנס למשרה ציבורית / דיפלומטית - יותר קל לו אם הוא למד באונ' העברית.

גילוי נאות - קורס צוערים של משרד החוץ - שהוא הדלת להיכנס למשרד החוץ ולעסוק בתחום הדיפלומטיה, פתוח לכל אחד בעל תואר ראשון (לא משנה במה התואר), אין עדיפות לבוגרי יחב"ל / מדעי המדינה.

דן

המשך

קודם כל תודה רבה על התגובה.. הבאת לי נקודה גדולה למחשבה..

יש לי שאלה נוספת.. אם אני משלב את היחסים בינלאומיים עם תחום כמו פסיכולוגיה/עבודה סוציאלית הדרישות עולות ?

דבר שני,
מה זה תואר דו חוגי? למשל יחב"ל- פסיכולוגיה..

זה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים + תואר בפסיכולוגיה
או שהפסיכולוגיה זו סוג של התמחות בתוך יחב"ל ולכן לא מהווה תואר נפרד ?

תודה!

המשך תשובה

אני אתחיל מהשאלה השנייה ותוך כדי אתה תבין את התשובה לשאלה הראשונה..

תואר דו חוגי זה תואר שמורכב מ2 חוגים נפרדים.
תואר ראשון זה בערך 120 נ"ז (אם אני זוכר נכון) תואר דו חוגי הוא תואר המורכב (לדוגמא בשילוב שהצגת) מ60 נ"ז ביחב"ל ו60 נ"ז בפסיכולוגיה.
זה לא מהווה התמחות בתוך משהו אלא בסופו של דבר את מקבל תואר ראשון ביחסים בין לאומיים ופסיכולוגיה.
כמו כן צריך לבדוק שהשילוב הנ"ל בכלל אפשרי, לא ניתן לשלב כל דבר.

במקרה של דרישות קבלה לתואר כזה, אתה צריך לעמוד בדרישות הקבלה של 2 החוגים בנפרד, אם אתה לא עומד בדרישות הקבלה של אחד החוגים לא תוכל להתקבל.
כמו כן ככל שאתה לוקח שילוב יותר מורכב כך בחשבון שהתואר יהיה יותר קשה, אתה צריך לעמוד בכל הדרישות (מבחנים / עבודות) של 2 החוגים, אחרת לא תיהיה זכאי לקבל את התואר.

כל עוד השילוב אפשרי מבחינה טכנית, אתה יכול לשלב כל דבר שתרצה, אפילו יחב"ל ומחול מודרני.

אם אתה רוצה לעסוק בתחום הדיפלומטיה אני ממליץ לבחור שילוב שיוכל לתת לך יתרון יחסי, כלומר, יחב"ל - תקשורת או יחב"ל - ולימוד איזור כלשהם (מזרח תיכון / מזרח אסיה / אמריקה)

ושוב חשוב להבהיר משהו, לימוד יחב"ל אינו מקנה כרטיס כניסה למשרד החוץ.

אם יש עוד שאלות, אשמח לעזור..

מתעניין

אם יש דרך שניתן ליצור איתך קשר

היי, רציתי לדעת האם יש דרך ליצור איתך קשר ,
מכיוון שהפוסט הוא ב2012 לפי דעתי הוא מאוד רלוונטי היום מכיוון שאתה כנראה כבר אחרי התואר .

שני יונגר (מנהל הפורום)

חוות דעת על לימודי יחב"ל ומדעי המדינה

שלום,

בעיקרון מי כל המגיבים הקודמים קבלו את השלה שלך כחלק משרשור התגובות בפוסט. אני מאוד מקווה שתוכל לקבל מהם תשובות. בינתיים אני משמינה אותך להסתכל על סקר שערכנו פה באתר בין סטודנטים שחלקם עדיין לומדים לתארים הללו ואחרים. מקווה שתמצא שם תשובות טובות.

בברכה,
שני

סקר הסטודנטים הרשמי

נועה סטרוז (מנהל הפורום)

לימודי מדעי המדינה

שלום אדר,

שגרירות אינו מקצוע שנלמד במוסדות לימוד. אם ברצונך להשתלב בעבודה בשגרירות תוכל לבחור כמה מסלולים ביניהם לימודי דיפלומטיה שמתקיימים בכמה מוסדות לימוד ברחבי הארץ כאשר במרביתם מדובר בקורסים בתוך תואר במדעי המדינה (מלבד הבינתחומי בהרצליה שמציע תוכנית דיפלומטיה נפרדת).
מלבד הבינתחומי בהרצליה תוכל ללמוד תוכניות לימוד הכוללות לימודי דיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב, מכללת רמת גן, המכללה האקדמית כנרת ועוד.
במוסדות לימוד אלו מדובר בתוכניות שמשלבות לימודי מדעי המדינה עם לימודי דיפלומטיה.

עם סיום התואר הראשון שלך ובמידה ויש בידך אזרחות נוספת פרט לאזרחות ישראלית ניתן להגיש מועמדות לתוכנית צוערים של משרד החוץ המאפשרת עבודה בשגרירויות שונות בעולם (במידה ומתקבלים ועוברים את המבחנים כמובן).

צירפתי עבורך מאמר המסביר ומפרט על לימודי מדעי המדינה במוסדות הלימוד השונים ברחבי הארץ.

בברכה,
נעה

מדעי המדינה

לימודי מדעי המדינה ועבודה בשגרירות

שלום אדר,

לימודי מדעי המדינה תוכלי ללמוד במוסדות הלימוד הבאים: אוניברסיטאות: תל אביב, הפתוחה, בר אילן. מכללות: הבינתחומי בהרצליה, כנרת ורמת גן.
לימודי שגרירות לתואר אקדמי לא קיימים, אם כי לאחר שתסיימי את הלימודי התואר הראשון תוכלי להגיש מועמדות לקורס צוערים.

בברכה,
שני

האם את יודעת מה תרצי לעשות בעתיד?

שלום יעל,

הכל תלוי בשאיפות התעסוקתיות שלך לאחר התואר. משם גם הבחירה במסלול הלימודים חייבת להתחיל.

אם את מעוניינת במשרה כלשהי במסגרת המדינה הכרורה בידע נרחב במזרח תיכון וערבית, אז כמובן שזה המסלול עבורך. עם זאת, קחי בחשבון כי רבים משלימים לתארים אחרים או לתעודת הוראה לאחר התואר.

לגבי התואר במדעי המדינה, שוב מאוד תלוי אם את מעוניינת במסגרת ממשלתית כזו או אחרת. מה שכן הלימודים מרתקים במיוחד.

לגבי מנהל עסקים, שהוא אחד התארים הפופולאריים ביותר ללימוד היום על-ידי הסטודנטים, הוא למעשה מפלט למי שאינו יודע מה הוא בדיוק רוצה לעשות בעתיד. זהו תואר כללי אשר נותן נגיעה בתחומים ונים מתחומי הניהול הכלכלה המימון השיווק וכו'. גם כאן, אם לא תהיי מוכוונת מטרה לא תשיגי יותר מידי.

כל התארים שאת בקשת את דעתי עליהם הם תארים כלליים. לפיכך, חייבם מטרה מוגדרת מראש לגבי הייעוד התעסוקתי שאת רוצה לעצמך, אחרת תמצאי את עצמך מבובלת עם תואר ראשון ולא תצליחי לעלות על מסלול ברור בהמשך.

האם את יודעת מה תרצי לעשות בעתיד?

בברכה,
שני

yael

מענה לשני

שני שלום אני מאוד רואה את עצמי במסגרת עבדה במשרד החוץ,ובכלל משרדי הממשלה,
אני חייבת להודות שאני חשה רעד בחשיבה שמא לא אמצא עבודה במקצועות הנ"ל,
אני קורא ושומעת על סטודנטים במזרח התיכון מהעברית שאומרים שאין להם פשוט תעסוקה בתואר הזה.
אני יכולה להחליף למנהל עסקים אני פשוט גם פוחדת שיהיה קשה מדי,כי שוב סיימתי 5 יחידות מתמטיקה בציון 90 אבל היה מאוד קשה להשיג את זה.

האפשרויות העומדות בפניי כרגע:
מנהל עסקים+מדעי המדינה
מזרח התיכון והאסלאם +מדעי המדינה

המון תודה לך יקירה.

עדיפות למנהל עסקים ומדעי המדינה

שלום יעל,

אם את חוששת מהיכולת למצוא עבןדה באופן כללי, אמליץ לך ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים + מדעי המדינה. מהשילוב הזה יש סיכוי גבוה בהרבה שתמצאי תעסוקה לעומת התואר במזרח תיכון ומדעי המדינה. אחת הסיבות לכך היא שיש המון יוצא צבא למיניהם שעבדו שנים במודיעין בצבא שיתחרו איתך על תפקידים בתחום והתחרות הזו פשוט בלתי אפשרית.

התואר במנע"ס ומדעי המדינה יאפשר לך הרבה יותר מרווח של תחומים במידה ולא תמצאי מייד בתחילת דרכך את התפקיד הספציפי שאת רוצה, אבל עבודה תמצאי בוודאות.

זו דעתי,
שני

חינוך ומדעי המדינה

שלום,

1. ההבדל הוא מוסד הלימודים והתואר עצמו שהוא מאוד שונה בתפיסה שלו במועמדות לתפקידים מסויימים. אני חושבת עם זאת שכדאי מאוד שתלך לפגישות ייעוץ בשני מקומות שונים ותשאל בדיוק את כל השאלות שמעניינות אותך לגבי שני התחומים. והכי חשוב כדאי שתחשוב מה אתה רוצה לעשות עם כל תואר ולאן אתה שואף להגיע.

2. יש מסלולי לימוד של חינוך בלתי פורמאלי, בדרך כלל תלתואר שני, אבל המסלולים קיימים. אני לא מכירה מסלול כפי שאתה מתאר. אבל כדאי מאוד שתבחר עם מה אתה מעדיף להתחיח. כי תמיד תוכל ללמוד כל אחד מהם לתואר שני.
המלצתי אליך היא להתחיל דווקא בחינוך הבלתי פורמאלי או חינוך מיוחד עם התמחות בעבודה עם נוער בסיכון כפי שאתה כתבת כאן. ולתואר שני תלמד את התחום של מדעי המדינה ובמידה ותבחר תעשה גם תעודת הוראה בתחום.

אם לא הבנתי אותך נכון אז אולי תשנה את הסדר, אבל הכי כדאי להיות בטוח. וכדי להיות בטוח, אני חושבת שאם תפנה לשירות של האתר תוכל לקבל תשובה מלאה לגבי כל התארים המשלבים את התחומים שציינת כאן ותהיה בטוח שכיסית את כל האפשרויות.

בברכה,
שני

לימודי רפואה

שלום תהל,

כאשר פונה לפורום מישהי או משיהו אשר חלומם להיות רופאים, אני לא יכולה שלא לעודד ללכת דווקא בכיוון הזה.

בהחלט לא קל בכלל ללמוד רפואה ועוד ההשקעה שיש להשקיע בדרך לקבלה ללימודים גם היא ארוכה ויכולה להיות צרופת אכזבות לרבים עד שמצליחים להתקבל.

כמובן שכדאי שתשקיעי ותעשי כל שביכולתך להתקבל ללימודי רפואה במסלול המסורתי ה-7 שנתי באחת האוניברסיטאות (מומלץ להגיש מועמדות לכולן כדי להגדיל סיכויים). בנוסף, כדאי גם לשקול את האלטרנטיבה של לימודים רפואה 4 שנתי לאחר סיום תואר ראשון.

מה שכן, מדעי המוח הוא שם שמטעה מאוד את המועמדים ואינו משתייך ללימודים המתאימים כתואר ראשון בדרך לרפואה. הוא למעשה תואר המשלב הרבה מאוד פסיכולוגיה עם ביולוגיה, לכן אינו נחשב לקראת לימודי רפואה כחלק מהמדעים המדוייקים.

להלן רשימת המקצועות המתאימים כתואר ראשון להגשת מועמדות ללימודים רפאוה ארבע שנתי: מדעים מדוייקים כגון, פיזיקה מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב ואפילו הנדסות (באוניברסיטה בלבד); לימודי מדעי החיים או מדעי הטבע ולימודי רפואה במוסד לימודים אחר. זה בעיקרון הכל.

לגבי אהבתך למדינת ישראל והרצון שלך לעשות טוב, מתקשר צלי ישירות לרצון שלך ללמוד רפואה ולתת מעצמך לזולת. אני בטוחה שכרופאה במדינת ישראל את תתרמי רבות לרווחתם של האנשים במדינה ואם תרצי תמיד תוכלי להוסיף לתעסוקה שלך גם אלמנטים התנדבותיים אפילו עם אג'נדה פוליטית אם תבחרי בכך.

מאחלת לך המון הצלחה, את נשמעת לי כמו בחורה מאוד מיוחדת.

בברכה,
שני

מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים

שלום,

ראשית, מכל מסלול לימודים יוצאים המאוכזבים והמרוצים. זה טיבו של עולם וזו גם תוצאה של הפער בין הרצוי למצוי שרבים נתקלים בו, בין הפנטזיה על תוכן הלימודים והאפשרויות שלהם למציאת עבודה לאחר הלימודים לבין המציאות.
מה שמומלץ תמיד לעשות הוא למצוא עבודות כאלה או אחרות שיכול להיחשב לצורך ניסיון לאחר הלימודים ובכך להגדיל סיכויי קבלה לעבודה לאחר גמר הלימודים. האפשרויות תמיד קיימות במסגרת מוסדות הלימוד ויש לשאוף לכך.
לגבי למידה של חטיבה נוספת או שפה, אני בעד שפה, כוח של ידע ושליטה בשפות נוספות הוא כוח משמעותי וגדול במיוחד בהשוואה לידע כללי נוסף שאפשר לרכוש מקורסים אקדמיים כללים אחרים.
לכן לא משנה מה תבחר כל זמן שאתה לוקח בחשבון כי העבודה מתחילה ביום שבו מתחיל התואר ולא רק אחרי סיום הלימודים.

בברכה,
שני

לימודי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, איך מתחילים?

לימודי פוליטיקה ויחב"ל

שלום שרית,

לימודי יחסים בינלאומיים ופוליטיקה הם חלק מתחום כולל של מדעי המדינה. למעשה במידה ושני המקצועות מעניינים אותך אז יחסים בינלאומיים כולל בתוכו גם לימודי פוליטיקה.

מה אפשר לעשות עם התואר?
להמשיך לתואר שני ביחב"ל או מנהל ומדיניות ציבורית, פוליטיקה השוואתיץ ועוד.
מבחינת עבודה, ניתן להשתלב בתפקידים זוטרים במשרד החוץ, משרדי הממשלה השונים, בחברות ייעוץ , בחברות העוסקות במסחר בינאלומי ובתחום התקשורת.

לימודי פוליטיקה- משתלבים עם מגוון של תחומים נוספים גון פוליטיקה וממשל, פוליטיקה ומדיניות ציבורית ועוד.

מה אפשר לעשות עם התואר?
לעסוק בפוליטיקה, לעבוד במשרד מבקר המדינה, במשרד החוץ ובמשרדי ממשלה נוספים, עבודה בכנסת, עבודה באחת מהמפלגות, ייעוץ מדיני וכמובן להמשיך לתארים מתקדמים ולעסוק במחקר בתחום.

בברכה,
שני