סיימתי שנתיים לימוד תואר ראשון בפסיכולוגיה חד חוגי, לפני כן עשיתי 3 פסיכומטריים. עמדתי על 736 והתקבלתי יחסית ללא בעיות לתואר ראשון. אני בדרכי לתחילת השנה השלישית והאחרונה ועומד על ממוצע 96.17 בדיוק עד עתה. העניין הוא שאני מרגיש שחוק.
זהו זה-מרגיש שנגמר לי, היה לי קשה לזהות את העניין עד שהגעתי למסקנה הזו, אחרי לימודים ולימודים ועוד פעם לימודים כל חיי, ובעיקר ה-7.5 שנים האחרונות ששחקו לי את מה שנשאר בי. אין לי כוח חשק ואנרגיות יותר ללמוד. אני בקושי רב הולך להתחיל את השנה השלישית, מרגיש שזה לא אני וזה לא דבר רגעי, זה כבר עובר בי הרבה זמן. מאמין שאסיים את התואר הראשון עם ציון נחמד של מעל 90 בזכות הכוחות האחרונים. החלטתי שהשנה לא אשקיע כפי שעשיתי בשנתיים הראשונות ולא אגש למועדי ב'. ז"א החלטתי שמה שאקבל זה הציון שיהיה. העניין הוא מה הלאה? אני מודה שלא פתחתי פורומים ולא התעסקתי מה אני רוצה הלאה. אמרתי נעשה צעד אחר צעד.
לסיכום מה שרציתי לשאול, מכיוון שאין לי יותר רצון ללמוד ובכל זאת אלמד השנה באדי דלק האחרונים רק בכדי שיהיה לי תואר ראשון בפסיכולוגיה, רציתי לדעת לאן אוכל לגשת וללמוד בזכות התואר הראשון ללימודים מסויימים שיקנו לי משהו יוקרתי במינימום זמן שאוכל? ז"א שני, אני רוצה לשאול האם אחרי שאסיים את התואר הראשון אוכל להירשם למסלול מסויים שלא יהווה יותר מחצי שנה-שנה מחיי ואוכל להוציא בו משהו יוקרתי שאוכל להשתכר כמו שצריך בעתיד חיי?
אני יודע שזה מוזר מה שאני מרגיש, אך המדינה הזו הביאה אותנו למצב הזה, אין לי יום ואין לי לילה כבר 7.5 שנים, בין לימודים לעבודה, בין עבודה לחרישות למבחנים, ולאחר מכן יש לי שעתיים וחצי-שלוש שעות שינה בלילה בממוצע. אני מרגיש שהמוח שלי השתגע, השתנה. התנאים במדינה הזו בלתי אפשריים.
אני רק רוצה להירשם למשהו של בין חצי שנה לשנה ולהתחיל בעוד שנתיים במקסימום לעבוד במקום עבודה עם שכר יפה ולעבור פאזה בחיים שלי-אני חייב זאת לנפש שלי, מי כמוני יודע...
בתודה מראש לך שני
ש
שני יונגר
לפעמים צריכים לצאת קצת מהמירוץ
שלום ס,וויפטי,
ללא ספק לימודים אקדמיים הם תהליך שוחק, לא כל שכן, במקרה שבו חזרת על בחינת הפסיכומטרי שלוש פעמים ושמרת על ממוצע גבוה ומרשים של 96.17. אני מאוד חצויה בתשובה שאני רוצה לתת לך כי מצד אחד אני רוצה להציע לך לשקול לעשות הפסקת לימודים לשנה אחת לנוח לעבוד ולחשוב מה תרצה הלאה, אך מצד שני אני יודעת ששנה אחת לא בהכרח תספיק כדי להעניק לך את הכוחות הדרושים לך להמשך. מצד שני, מה שהכי חשוב הוא שתצליח לסיים את הלימודים עם ממוצע הגבוה מ-90, כך תשמור לעצמך את כל האופציות פתוחות. מי יודע, אולי דבר מה שתעשה השנה או תלמד השנה או תחווה השנה יעניק לך כוחות מחודשים, כאלו שיש רק לאדם שהמטרה עומדת לנגד עיניו. אני גם רוצה לבקש ממך שלא לתכנן לימודים נוספים לאחר סיום התואר. לא יקרה דבר או חצי דבר אם תעשה לעצמך הפסקה, תמצא עבודה נחמדה כזו שתאפשר לך ליהנות מזמן פנוי במהלך השבוע. בסופו של דבר מה שהכי חבל לי מכל מה שכתבת פה שהוא שנראה לי שלא מצאת לך זמן ליהנות מתקופת הלימודים לתואר, שבעיני יכולה להיות אחת היפות בחייו של אדם. ואם כבר לימודים אחרי התואר, אז בדיוק כמו שכתבת בסוף הדברים שלך, לך ותעשה משהו שיעשה טוב לנפש שלך. כי גם לעבודה צריכים הרבה אנרגיות ובוודאי לתהליך שיכול להיות ארוך ומייגע בחיפושים אחרי עבודה ועמידה בראיונות עבודה בהם תתבקש להיות מלא מוטיבציה להשקיע בעבודה. אני בהחלט מבקשת שתבחר לא ללמוד כלום עם סיום התואר, הבריאות שלך והאושר שלך חשובים לא פחות מהתארים שאתה יכול לרכוש. בוודאי כאשר אתה כבר נמצא במקום שבו אתה לא מדבר איתי לא על קריירה ולא על שום מחשבות רציניות לעתיד. אדם שחוק צריך מנוחה וזהו! מבטיחה שלא יקרה כלום אם תרשה לעצמך קצת לצאת מהמירוץ המטורף שהכנסת את עצמך אליו לפני 7.5 שנים. התוצאה של שנה של עבודה (כל עבודה אפילו סתם עבודה פשוטה) תהיה המקום שלך לחזור ולחשוב מה אתה רוצה ומה נכון לך. ללא ספק מבלי שנפגשנו או שוחחנו עד היום, אתה בוודאי לא אותו אדם שהיית לפני 7.5 שנים. הרבה השתנה מאז ולכן אתה צריך זמן לעצמך, לבחון ולהבין מי אתה ומה אתה רוצה להיות. זה ממש לא אומר שכל ההשקעה שלך הייתה לחינם, אבל כרגע מתוך משבר קשה מאוד לקבל החלטות בשיקול דעת ואני רק רוצה בשבילך, קצת נחת. אז מה אתה אומר?