אני מעוניינת ללמוד פסיכולוגיה לתואר ראשון. כיום, ברוב האוניברסיטאות המסלול המוצע הוא דו-חוגי ואפשרות למעבר לחד-חוגי בשנה השנייה בתואר. קראתי כאן כמה וכמה שאלות של אנשים, וראיתי שאת ממליצה על תואר חד-חוגי, אם הכיוון הוא תואר שני בפסיכולוגיה.
השאיפה שלי היא להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. השילוב היחיד שאני יכולה למצוא כמעניין עבורי הוא פסיכולוגיה בשילוב עם חינוך.
השאלה היא כזאת: אם אני מכוונת לתואר שני, את ממליצה להתחיל תואר דו-חוגי עם חינוך ובשנה השנייה לעבור לחד חוגי, כי כך, סביר להניח, התואר יהיה מעט קשה פחות ויגדיל את סיכויי הקבלה לתואר שני?
תודה.
ע
ענת מאוניברסיטת תל-אביב
עדיף תואר דו חוגי
הי לדעתי, עדיף ללמוד תואר דו חוגי משום שהוא מרחיב את טווח תחומי הידע ואת אפשרויות התעסוקה בעתיד. השילובים הנפוצים באוניברסיטת תל אביב הם פסיכולוגיה בצירוף ניהול, חינוך, סוציולוגיה, פילוסופיה, התכנית הרב תחומית במדעי הרוח.
בהצלחה, ענת מאוניברסיטת תל-אביב
ש
שני יונגר
תלוי באיזה תואר שני מדובר
שלום אפרת,
זו בהחלט הגישה שלי ללימודי פסיכולוגיה למי שיודעת בוודאות שהיא רוצה להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. התחרות כל כך קשה ויש לעמוד ברף של ממוצע בתואר של 90 לפחות למרבית המסלולים לתואר השני, לכן ככל שיש יותר קורסים שהם קורסי ליבה קשה יותר להגיע לציון הנכסף בתואר. יחד עם זאת, אם את מעוניינת ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, אולי כדאי דווקא להישאר עם התואר הדו חוגי וליהנות מפטורים מקורסים בתואר השני (אין הבטחה לפטורים כמובן, אבל יש את האופציה וזה גם נראה טוב יותר בהגשת המועמדות, כלומר רואים שכבר כיוונת לתחום מהיום הראשון שלך באקדמיה). דבר נוסף וחשוב לא פחות, יש להקפיד על התנדבות במסגרת שתמצאי לנכון בהתאם לתואר השני בו את מעוניינת החל מהשנה הראשונה שלך לתואר. המלצות ותעודת על התנדבות (אפשר גם בתמורה למלגה) הן חלק בלתי נפרד מהגשת הבקשה לתואר שני בפסיכולוגיה.