היי שני, אני מתלבטת נורא לגבי איזה מסלול אקדמי לבחור, מצד אחד נושא החינוך נורא מעניין אותי, בעיקר מהכיוון של להיות מחנכת בכיתות יסודי מתוך רצון להשפיע על תלמידים וערכיהם. פחות מכיוון של הוראת תחום ספציפי. מצד שני, או אולי דווקא בהמשך לזה, מעניין אותי התחום הפסיכולוגי, שוב בעיקר פסיכולוגיה קלינית של הילד או פסיכולוגיה התפתחותית..
אני יודעת שעל מנת להיות פסיכולוג חייבים תואר שני עם ציונים גבוהים ומחייבים. חשבתי לעשות תואר ראשון דו חוגי בפסיכולוגיה ובחינוך ולהמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה (באידיאל לעבוד בזמן התואר השני כמחנכת ביסודי, מה שאומר שאני חייבת תעודת הוראה?) בקיצור מסלול ארוך ומורכב, האם זה בכלל אפשרי וריאלי לשלב את השני תחומי העבודה?
כיוון נוסף הוא תואר בקלינאות תקשורת, שמבחינת המסלול הוא יותר קצר וממוקד, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מהם תחומי העבודה של מטפל בהפרעות תקשורת, האם זה באמת מקצוע טיפולי או בסופו של יום בעיקר מתמקד בשיפור הכתב וכדומה.. גם כאן הייתי שמחה לשלב לימודי חינוך, אך אין בתחום זה תואר משולב אז האופציה היא רק להשלים לתעודת הוראה לאחר התואר.
בקיצור אני נורא מבולבלת, הייתי שמחה אם תוכלי לכוון אותי קצת ולתת יתרונות וחסרונות למסלולים שציינתי, אם הם בכלל אפשריים.
תודה מראש על הקריאה והמענה, ליטל.
ש
שני יונגר
פסיכולוגיה וחינוך או קלינאות תקשורת
שלום ליטל,
הרעיון שלך נשמע לי מצויין. אני מאוד מקווה שתצליחי לעמוד ברף הציונים הדרוש, כי תואר דו חוגי בפסיכולוגיה וחינוך הוא לא פשוט. עם זאת תוכלי לעשות תעודת הוראה לאחר התואר הראשון ולעבוד במקביל לתואר השני בפסיכולוגיה כמורה, נשמע כמו תוכנית מצויינת. בהתחלה יהיה לך עמוס, אבל אחרי שתתחילי לעבוד ולהתכונן לתואר השני לאט לאט יהיה פשוט יותר. לגבי תחום קלינאות התקשורת, העיסוק הוא למעשה בכל הנוגע ללקויות בדיבור או בשמיעה וכו'. יש כמובן עוד הרבה סיבות לבעיות בתקשורת, שתוכלי לקרוא עליהן בהרחבה בקישור שצירפתי לך למטה. זהו טיפול לכל דבר, לא רק אבחון. עם זאת, אין אפשרות ללמוד חינוך במקביל לקלינאות תקשורת. שני המסלולים מצויינים, משניהם תולכי לקבל כלים לעבודה מאוד מעניינת. התואר בקלינאות תקשורת קצר יותר ותוכלי להתחיל לעבוד מהר יותר מהאופציה הראשוה שלך של חינוך ופסיכולוגיה שבו יהיה עליך ללמוד כ-5 שנים עד שתוכלי להתחיל לעבוד.