לימודי ערב - יחסים בינלאומיים

לימודי ערב ביחסים בינלאומיים לתואר ראשון

 

לימודי יחסים בינלאומיים מתקיימים במרבית המקרים במסלול לימודי יום, שבו הסטודנטים לומדים בארבעה או חמישה ימים מלאים לאורך השבוע, מהבוקר ועד הערב. עם זאת, בחלק מן המוסדות ניתן למצוא מסלולים שמותאמים גם לאנשים עובדים.

לימודי ערב בתחום זה נערכים במתכונת גמישה יותר, שיכולה להתאים גם למי שברצונם לשלב קריירה לצד הלימודים. הלימודים יכולים להתאים גם למי שעובדים בפועל בתחום המדיני והחברתי, המעוניינים בתואר במסלול המשתלב בשגרת חייהם המקצועית והאישית לצורך קידום הידע שברשותם ומינוף הקריירה.

בחלק ממוסדות הלימוד מוצעים הלימודים בתחום זה במסגרת חד חוגית או דו חוגית שבה משלבים אותם עם תחום דעת נוסף. במקרים אחרים, הלימודים מתקיימים כהתמחות לבחירת הסטודנטים במסגרת לימודי מדעי המדינה או תואר ראשון בתחום משיק אחר. קיימים גם מוסדות שבהם ניתן לשלב חטיבה של קורסים בתחום זה במסגרת לימודים בענפים שונים ממדעי החברה או מדעי הרוח וכך להעשיר את הידע הנרכש במהלך התואר ולהיחשף למגוון סוגיות פוליטיות אקטואליות.

מוסדות הלימוד

בין מוסדות הלימוד שבהם ניתן למצוא לימודי יחסים בינלאומיים במתכונת המותאמת לאנשים עובדים נכללים:

האוניברסיטה הפתוחה (פרישה ארצית): הלימודים בתחום זה באוניברסיטה הפתוחה מתקיימים בכמה מסלולים, ניתן ללמוד במסלול חד חוגי ללימודי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, כמו כן ניתן לשלב חטיבה בתחום זה בתארים בתחומים שונים, כגון כלכלה, היסטוריה, ניהול, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וענפים נוספים, וכך ללמוד מספר מצומצם של קורסים בתחום במסגרת התואר. הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מתקיימים במתכונת גמישה, שמותאמת במיוחד למעוניינים לשלב לימודים ועבודה. הסטודנטים יכולים לתכנן את מערכת הקורסים הנלמדת מדי סמסטר ולבחור את זמן הלימוד וקצב הלמידה. הלימוד מתבסס על שילוב בין למידה מקוונת, שאותה עורכים הסטודנטים בכל זמן ומקום בעזרת טכנולוגיות, לבין מפגשים פרונטליים במרכזי הלימוד. מרכזים אלה פזורים ברחבי הארץ, כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד סמוך למקום מגוריהם. יש לציין כי לא בכל עת נערכים לימודים בתחום זה בכל מרכזי הלימוד ולכן חשוב לוודא את זמינות הלימודים בתחום בכל מרכז.

אוניברסיטת חיפה: באוניברסיטת חיפה מתקיימים הלימודים במסגרת התמחות בלימודי מדעי המדינה. הסטודנטים יכולים לבחור בתחום התמחות זה במסגרת החד חוגית בלבד, והיא מצוינת על גבי ספח המצורף לתואר. אורך הלימודים במסלול זה הוא שלוש שנים, כאשר השיעורים מתקיימים אחר הצהריים ביום שבועי אחד. אפשרות נוספת העומדת בפני הסטודנטים היא לימודים במסלול דו חוגי, שבהם משלבים בתואר תחום דעת נוסף, לרוב ממדעי החברה או הרוח. בפני סטודנטים הלומדים במסלול היום עומדת אפשרות גם ללימודים לתואר ראשון בשנתיים, הכוללים סמסטרים בקיץ. סטודנטים המעוניינים בלימודי ערב במדעי המדינה בתחומים נוספים, יכולים למצוא התמחויות בענפים כגון מינהל ומדיניות ציבורית, ממשל, או מחשבה מדינית.

מתכונת הלימוד

אורך הלימודים הוא לרוב כשלוש שנים. כדי להתאים לצורכיהם של סטודנטים עובדים, השיעורים מתקיימים בשעות אחר הצהריים ולרוב מרוכזים בכמה ימים שבועיים בודדים, ולעיתים גם ביום אחד בלבד. בתואר נכללים בדרך כלל גם סמסטרים בחודשי הקיץ, כדי לאפשר את סיום הלימודים תוך פרק זמן הדומה לזה של הלימודים במסלול יום.

בתואר נכללים קורסי חובה ובחירה וכן סמינריונים. כמו כן, בחלק מהמקרים מתקיימים גם קורסים מעשיים ותכנים פרקטיים נוספים כגון סיורים לימודיים ומפגשים עם דמויות מהעולם הפוליטי. בחלק מן המוסדות, הסטודנטים יכולים לקחת חלק בהתנסות מעשית בכנסת או במסגרות ציבוריות נוספות, במסגרתה הם מתלווים לאנשי ציבור ומסייעים להם בתחומים כגון חקיקה, מדיניות ועבודה מול כלי התקשורת. כך הם יכולים להכיר מקרוב ובאופן בלתי אמצעי תהליכים פוליטיים ומדיניים אקטואליים וגם לפתוח דלת לתעסוקה בהמשך.

במוסדות מסוימים מציעים לסטודנטים לקחת חלק בירידי תעסוקה, שבהם נחשפים לפעילותם של ארגונים וגופים בסקטור הציבורי ובמגזר השלישי, תוך מפגשים עם בוגרי החוג ועם אישים מן התעשייה. כך הם יכולים לפתוח דלת להזדמנויות להשתלבות בשוק העבודה באפיקים רלוונטיים לתחום הלימוד.

 

על הלימודים

התכנים הנלמדים במסלול הערב זהים במרבית המקרים לאלה הנלמדים בתכנית היום. ההבדלים העיקריים בין המסלולים הם בשעות הלימוד ובכמות הימים בשבוע. הסטודנטים בשני המסלולים לומדים בדרך כלל באותם קורסים או בקורסים בנושאים דומים.

במהלך לימודיהם, הסטודנטים מכירים מקרוב מגוון שחקנים בזירה הפוליטית הגלובלית. הם מתוודעים למוסדות וארגונים בין לאומיים ולפעילותם וכן לדרכים שבהן מדינות רוקמות קשרים, מקדמות מהלכים ומגבשות מדיניות חוץ. כמו כן, נלמדים מושגים בתחומים כגון דיפלומטיה, פיתוח אסטרטגיה ומדיניות ביטחון לאומי. בהמשך מתמקדים בתהליכי התמודדות עם משברים וקונפליקטים ויישוב סכסוכים בזירה המדינית ולומדים כלים מתחומי המשא ומתן, הגישור והבוררות. בתואר נסקרים גם תהליכי כלכליים, חברתיים ותרבותיים הנוגעים למדינות השונות במרחב הגלובלי, וכיצד אלה מושפעים ממדיניות החוץ ומן המגעים בין המדינות.

 

נושאי לימוד

סטודנטים בתואר זה לומדים מגוון של נושאים, כגון:

 

 

• יישוב סכסוכים
• כלכלה פוליטית
• מדיניות ציבורית
• מדיניות ביטחון לאומי
• משברים בין לאומיים
• דיפלומטיה ואסטרטגיה
• יחסי ישראל וארצות הברית
• מדיניות חוץ וקבלת החלטות
• ועוד

 

תנאי קבלה

תנאי הקבלה משתנים ממסלול למסלול. בדרך כלל הקבלה נעשית על סמך ציון ההתאמה של המועמדים, זהו ציון המשוקלל לפי ממוצע הבגרות והציון של המועמדים בפסיכומטרי. לרוב ממוצע זה נע בין 530 – 600, אולם יכול להיות גבוה או נמוך מרף זה. במקרים מסוימים, מתאפשרת קבלתם של מועמדים ללימודים גם ללא פסיכומטרי, הלימודים ללא פסיכומטרי פתוחים לרוב לבעלי ממוצע בגרות גבוה במיוחד, למועמדים העוברים מבחנים חוגיים או למועמדים מעל גיל 30 העומדים בנתוני הבגרות הנחוצים.

אפשרות נוספת המוצעת למועמדים היא לימודים באפיק מעבר של האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת זו מתחילים את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה שבה תנאי הקבלה הם מקלים יחסית, ולאחר השלמה בהצלחה של מספר קורסי יסוד ניתן להמשיך את הלימודים במוסדות אקדמיים אחרים.

 

אפשרויות תעסוקה

הבוגרים יכולים להשתלב במגוון אפיקי תעסוקה במגזר הציבורי והפרטי. בין היתר, באפשרותם להשתלב בתפקידים כגון עוזרים פרלמנטריים בכנסת ובמשרדי הממשלה, יועצים בתחום הפוליטי בארגונים לא ממשלתיים בישראל ובעולם, פעילים חברתיים בעמותות וארגונים גלובליים ועוד.

הכלים הנלמדים בתואר יכולים גם לסייע למעוניינים להשתלב בקריירה דיפלומטית, עם זאת על הבוגרים להמשיך לצורך כך לקורס הצוערים של משרד החוץ המכשיר כיום דיפלומטים בארץ. לקורס זה מתקבלים מדי שנה מספר מצומצם בלבד של מועמדים מצטיינים לפי שיקולי המשרד.

אפשרות נוספת העומדת בפני הבוגרים היא השתלבות בכלי התקשורת. בין היתר הם יכולים לפעול כפרשנים פוליטיים ועיתונאים בתחום המדיני באפיקים כגון עיתונים, אתרי אינטרנט, רדיו וניו מדיה.

בוגרים המעוניינים בכך יכולים להמשיך לתואר שני מחקרי וכך לפתוח דלת גם לקריירה אקדמית. לאחר השלמת התזה באפשרותם להמשיך גם לתואר שלישי וכך להשתלב כחוקרים בתחום היחב"ל או כמרצים במוסדות השונים שבהם נלמד הענף.