מלגת אלון

מלגת אלון לקליטת סגל מחקרי

תכנית אלון קמה כדי לסייע למוסדות אקדמיים לקלוט חוקרים מדעיים. בתכנית מסייעים למדענים וחוקרים צעירים להשתלב במשרה מלאה האוניברסיטאות. היא מיועדת לחברי סגל אקדמי בכירים שנקלטו באוניברסיטאות, או למי שנמצאים בעיצומו של תהליך הקליטה בהן.

כיום היא נחשבת לאחד הפרסים היוקרתיים ביותר לחברי סגל אקדמי חדשים. היא נקראת על שם יגאל אלון ז"ל, אשר שימש יושב ראש המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) וכן כיהן כשר החינוך.

מדי שנה ניתנים כ – 25 מענקים אלה לחוקרים בענפי ידע שונים ובהם מדעים מדוייקים, הנדסה, מדעי החברה, מדעי החיים ומדעי הרוח. הדגש המרכזי בהחלטה על המועמדים לקבלתה הוא רמת מצויינות אקדמית ומחקרית. בסיום תקופת המלגה, האוניברסיטאות מחוייבות להעסיק את החוקרים בשורותיהן ולהעניק להן שכר מתקציבי האוניברסיטה.

לאורך השנים זכו בה חוקרים רבים שהפכו לפרופסורים מוכרים בתחומי הדעת השונים, בהם גם חתן פרס ישראל. כמו כן, בין בוגריה היו מי שהמשיכו לפעילות ציבורית משמעותית, כגון שר האנרגיה יובל שטייניץ (ששימש בעבר גם כשר האוצר ובתפקידים נוספים).

 

שאלות ותשובות

מי קהל היעד?

זוהי מלגה לקליטת סגל המיועדת לחברי סגל אקדמי בכירים מצטיינים, שנקלטו בשורות האוניברסיטאות. אחת לשנה מעניקים בועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה מלגות לחברי סגל בתחומים שונים הנחקרים באותם מוסדות.

 

מה הקריטריונים לקבלה?

בחירתם של הזכאים לסיוע זה נעשית על סמך הצטיינותם האקדמית האישית בלבד. אין קביעה של מכסת זכאים לכל אחת מן האוניברסיטאות.

על המלגאים להתחיל את העבודה בתחילתה של השנה האקדמית העוקבת למתן הסיוע. כליהם לעבוד ברציפות במוסד האקדמי למשך השנה הראשונה של תקופת הסיוע. במקרה שבו הם לא עומדים בתנאים הללו זכאותם מתבטלת. מי שמתחילים את עבודתם באיחור או נמצאים בשבתון לא זכאים לסיוע באותה תקופת זמן שבה אינם נוכחים.

על לפחות מחצית מהמועמדים בכל תחום להיות נשים.

המועמדים יכולים להיות מוגשים רק אחרי הגשת עבודת הדוקטורט שלהם. ההגשה צריכה להיעשות לא יאוחר מחמש שנים אחרי אישור הדוקטורט.

כמו כן, ניתן להגיש מי שכיהנו באוניברסיטאות המגישות כחברי סגל בדרגת "מרצה", "פרופסור חבר" או "מרצה בכיר" כמינוי ראשון בשנה האקדמית הקודמת להגשה.

 

כיצד מתקבלת ההחלטה?

על ההחלטה אחראית וועדת שיפוט ובחירה של ות"ת. היא כוללת ארבע ועדות, אחת לכל תחום (מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעים מדויקים). חברי הוועדות הם חברי סגל אקדמי בכירים בדרגת פרופסור. הן ממונים על ידי מליאת הות"ת ומינויים נחתם על ידי יושב ראש הות"ת. בכל וועדה ממונים בין חמישה לשבעה חברים. את הרכב הוועדה מתאימים כך שיהיה ייצוג לסוגי המוסדות האקדמיים, לשיקולים מגדריים, מגזריים וגילאיים. כמו כן, שיקול מרכזי נוסף הוא מומחיות בתחום המחקר, הובלה בעשייה המחקרית ויכולת לזהות את הדוק הבא של החוקרים והמדענים המצויינים.

האם מתקיימת העסקה אחרי תום התקופה?

באוניברסיטאות מתחייבים לקלוט את המלגאים במסגרת משרה תקנית בשורות האוניברסיטה אחרי סיום תקופת התכנית. במקרים חריגים שבהם הם אינם נקלטים, כגון כאשר קיימות סיבות אקדמיות המונעות קליטה זו, יש להעביר דיווח עם נימוקים מתאימים.
המוסדות האקדמיים מתחייבים לממן את משרתם של המשתתפים, בתקציב הרגיל של האוניברסיטה.

בסיום השנה הראשונה והשנייה הרקטור במוסד האקדמי נדרש להעביר לות"ת הערכה על הישגי המועמדים במחקר ובהוראה ולהציג המלצות על המשך לשנה נוספת. בהמלצות הללו משתמשים כאסמכתאות לביצוע התשלום למועמדים.

בתום התקופה, הרקטור מעביר לות"ת דוח קצר על המלגאים ומצרף הודעה על העסקתם בתקן במוסד.

 

כמה מקבלים?

את סכום הסיוע קובעים על ידי גובה השכר במשרות שבהן מועסקים חברי הסגל. במרבית המקרים זוהי משרת מרצה או מרצה בכיר. הגובה הוא כ – 300,000 שקלים לשנה.

נוסף על כך, לסכום זה מתווסף מענק לצורך קנייה של ציוד. מענק זה ניתן באופן חד פעמי למדענים המשתתפים בתכנית. גובה המענק הנוסף הוא כ – 170,000 שקלים לתחומים ניסויים ו – 50,000 שקלים לתחומים עיוניים.

 

לכמה זמן ניתן הסיוע?

בתכנית אלון מעניקים את הסיוע לחברי הסגל הזוכים למשך שלוש שנים אקדמיות.

 

היכן ניתן לקבל?

את המלגה ניתן לקבל בכל המוסדות האקדמיים שבהם מתקיים מחקר לתואר שלישי. בין היתר היא מוענקת כיום באוניברסיטאות כגון אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן ועוד.

 

כיצד מגישים מועמדות?

הגשת המועמדות נעשית על ידי מוסדות הלימוד, בשיתוף עם המועמדים. הות"ת שולחים לאוניברסיטאות טפסי בקשה עבור המועמדים. המועמדים נדרשים למלא טפסים אלה בעצמם תוך פירוט כל הפרטים הנדרשים. במקרים בהם מועמדים נמצאים בחו"ל או לא הספיקו למלא את הטפסים, רשאים הרקטורים במוסדות למלא את הטפסים במקומם. את הטפסים יש להגיש לות"ת עד סוף חודש פברואר מדי שנה.

הטפסים מוגשים על ידי הרקטורים. יחד עם הטפסים הרקטורים מציינים את שיקולי האוניברסיטאות להגשה וכוללים סיווג המועמדים לעיוני או ניסויי בהתאם למחקריהם.

כמו כן, על הרקטורים לצרף שלוש עד ארבע המלצות מודפסות, אל הממליצים פונים הרקטורים או דיקנים וראשי מחלקות, ולא המועמדים לתכנית. על ההמלצות להיות ייעודיות לתכנית אלון ולא ניתן להשתמש בהמלצות קודמות למטרות אחרות. על ההמלצות להיות בנות פחות משנתיים.

את החומרים יש להגיש בשבעה עותקים קשיחים. אליהם יש לצרף מכתב מלווה ורשימה של המועמדים לפי תחום על גבי טפסים מיוחדים אשר נשלחים על ידי ות"ת. באפשרות הרקטורים לבצע דירוג של המועמדים לפי סדר העדיפות של האוניברסיטה. כמו כן, עליהם לאשר את ההתחייבות לקלוט את המלגאים ולממן את משרתם.

 

כמה פעמים ניתן להיעזר בסיוע?

מועמדים יכולים להיות מוגשים לתכנית זו למחזור אחד בלבד.

 

מלגות קליטת סגל

אלה הן תכניות שמטרתן עידוד חוקרים מצטיינים וגיוס חוקרים מדעיים לשורות האוניברסיטאות. רבות מהן מוענקות מטעם או בשיתוף הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג, ככלי לקליטה של מרצים מצטיינים במוסדות. נוסף על כך, חלק ניכר מתכניות אלה פועל בתחומי המדעים המדויקים ומדעי הטבע לקידום המחקר וההוראה בענפים הללו בישראל. במריבת המקרים הזכאים לקחת חלק בתכניות אלה הם דוקטורנטים מצטיינים במיוחד,

במסגרת תכניות אלה, המוסדות האקדמיים מתחייבים לממן את שכר המרצים עבור חברי הסגל המתקבלים, למשך תקופה מוקצבת. קבלת מענקים אלה מותנית בדרך כלל בהתחייבות של המוסדות האקדמיים לקלוט את המלגאים אחרי תקופה שמגדירים בתקנים הקבועים.

 

מלגות מחקר ופוסט דוקטורט

יש להבדיל בין מלגות קליטת הסגל לבין מענקי סיוע במחקר או מלגות פוסט דוקטורט. בעוד הראשונות ניתנות למי שנמצאים אחרי הדוקטורט או פוסט דוקטורט ומכהנים במשרות מרצים וסגל בכיר, האחרונות מיועדות לבעלי תואר שלישי שמעוניינים לקבל מקור מימון להמשך מחקרם במסגרת בתר דוקטורט בארץ. המענקים הללו ניתנים על ידי קרנות פרטיות בארץ ובחו"ל לפי תחומי המחקר השונים.