השפעת תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית על נבחנים עם ADHD
אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז –ADHD, יכולים לפנות ולבקש התאמות מיוחדות במבחן הפסיכומטרי. הפרעת קשב וריכוז נפוצה מאד בילדות, ובחלק גדול מהמקרים נמשכת גם בבגרות.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
השפעת תוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית על נבחנים עם ADHD
אילת אנגל
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה - תמצית הדו"ח:
הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה המשמשת למיון מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל. לבחינה חשיבות גבוהה לעתידו של כל מי שמעוניין ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. במבחן זה נבדקות יכולות בכמה שטחים עיקריים: לשון ושפה, חשבון כמותי ואנגלית. הבחינה בנויה כבחינה מוגבלת בזמן ובעלי לקויות שונות מקבלים בה התאמות, ביניהן תוספת זמן (להלן, תו"ז).
הפרעת קשב וריכוז איננה סיבה לוותר על לימודים אקדמיים. בהרבה מאד מקרים, אנשים הסובלים מבעיות ריכוז מסוגלים לחשוב באופן רחב ויצירתי, ולעיתים קרובות הם מוכיחים את עצמם כמבריקים במשחקי חשיבה, בפתרון חידות, בעבודה ובחיים הפרטיים. מטעם כך, לא רק שאין זה הוגן, אלא שהחברה כולה מפסידה מכך, שאנשים עם ADHD לא מצליחים לקבל ציונים גבוהים בבחינה הפסיכומטרית, ולכן אינם ניגשים ללימודים גבוהים.
מחקר שנערך בקרב קבוצת אנשים מאובחנים עם בעיות קשב וריכוז וקבוצת ביקורת, הראה שתוספת זמן בבחינה הפסיכומטרית לא מסייעת לקבלת הישגים גבוהים יותר בקרב הקבוצה הראשונה, אך משפרת את הישגיהם של משתתפי קבוצת הביקורת. יוצא מכך, שקצב החשיבה ועיבוד המידע של אנשים עם ADHD אינו גורם מעכב בלמידה שלהם. עדיין דרוש לאתר את הגורמים המקשים על אנשים אלה בבחינה על מנת לנטרל את חוסר השוויון בנתוני הפתיחה.
קבוצת אחת במחקר כללה 52 אנשים, המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז. קבוצת הביקורת במחקר כללה 270 משתתפים מתוך הרשומים לבחינה הפסיכומטרית. כל נבדק השתתף בבחינה ניסויית אשר כללה הורכבה משישה פרקי בחינה, שניים מכל תחום. במבחן אחד בכל תחום הוענקה תוספת זמן בשיעור של 40%, ושאר המבחנים נערכו בתנאי הזמן הרגילים. תוספת הזמן ניתנה לסירוגין - פרק אחד עם תו"ז, פרק אחד ללא תו"ז. לכל נבדק חושבו 4 ציונים בבחינה ללא תו"ז (ציון כולל וציוני שלושת התחומים) ו - 4 ציונים בבחינה עם תו"ז. לאחר מכן חושבו ההפרשים בין הציונים.
כצפוי מהיותה של הבחינה הפסיכומטרית בחינה "מואצת חלקית", ציוניהם הממוצעים של הנבדקים, בשתי הקבוצות, השתפרו במחצית הבחינה בה קבלו תוספת זמן. יחד עם זאת, תוצאות המחקר הראו, שאין לתוספת הזמן בקבוצת הלוקים בהפרעת קשב וריכוז השפעה דיפרנציאלית – ממוצע השיפור בקבוצה זו לא נמצא שונה מממוצע השיפור באוכלוסיה הרגילה.
גם בדיקת המתאמים בין ציוני ההפרש ומדדי דיווח-עצמי על הפרעת הקשב והריכוז לא העלו קשרים משמעותיים. בדיון נידונו ההשלכות האפשריות של תוצאות אלו על בחירת ההתאמות הראויות בבחינה הפסיכומטרית לנבחנים עם הפרעת קשב וריכוז.
סביר להניח, שתקופת הלמידה והתרגול לקראת המבחן הפסיכומטרי היא המקשה על אנשים אלה, שכן בתקופה זו נדרשת מהם רמה גבוהה מאד של ריכוז. מכיוון שדרכי החשיבה של אנשים אלה אינן פחות מפותחות, ולעיתים אף יותר מפותחות, מאלו של שאר החברה, יש כנראה לתלות את האשם בצורות הלימוד ובאמצעי התרגול לבחינה. אלו צריכות להיות מותאמות לצרכים של הסובלים מ - ADHD. ייתכן ששיטות הלמידה הסטנדרטיות, בהן אנשים אלה עלולים ללכת לאיבוד, מביאות אותם לבחינה כשהם אף חרדים ולחוצים יותר מהנבחנים האחרים. זהו גורם השפעה נוסף שכדאי לבחון במחקרים עתידיים.
