תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים
רוצה לדעת על לימודי פילוסופיה של המדע לתואר שני? אנחנו רוצים לעזור לך!
דרכנו תוכל לקבל את כל התשובות לכל השאלות, לרבות איפה אפשר ללמוד, תנאי קבלה למסלולים השונים, מלגות, מה העלויות ועוד.
לחץ/י כאן ותקבל/י שירות בחינם שיחסוך לך הרבה זמן, כאבי ראש וגם כסף ...
המידע באתר הועיל ל87% מהגולשים.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
תואר שני בפילוסופיה של המדעים
תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים הינו מסלול אקדמי המתמקד ביחסים המתקיימים בין המדעים המדויקים לבין מדעי החברה והרוח. מדובר בתכנית אינטרדיסציפלינרית, הכוללת קורסים בפילוסופיה ובהיסטוריה, לצד קורסים מענפי ידע שונים כגון טכנולוגיה, פוליטיקה, אמנות, מדעי הדתות, ועוד. במהלך הלימודים לתואר השני, הסטודנטים יכולים לעסוק בשאלות מהותיות הנוגעות לממשק שבין החברה לבין המחקר המדעי (בענפים כגון פיזיקה, מתמטיקה, מדעי החיים, ועוד), להשפעת התפתחויות אלו על החברה והתרבות, ולסוגיות אתיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות עכשוויות.
למי מתאימים הלימודים?
לתכנית יכולים להתקבל בוגרים מכל החוגים והפקולטות, ואלה אינם מחוייבים ברקע מלימודי המדעים. יחד עם זאת, כמעט תמיד ההשתלבות בתכניות כרוכה בשנת השלמות מקדימה, שבה מכינים את חברי הכיתה ללימודים מתקדמים בפילוסופיה ומעשירים את ידיעותיהם בתחום המדע. הלימודים מיועדים לקהלי היעד הבאים:
- בוגרי תואר ראשון בפילוסופיה, העוסקים במגוון רחב של מקצועות.
- בוגרי תארים במדעים מדויקים ובמדעי החיים, המעוניינים בהרחבת הידע האקדמי שברשותם, ובבחינת רעיונות וסוגיות תיאורטיות העולות מעיסוקם.
- אקדמאים בתעשיית ההייטק והטכנולוגיה, בעלי סקרנות אינטלקטואלית להרחבת האופקים ולפיתוח כישורי החשיבה והמחקר.
מה לומדים?
התכניות לתואר שני בתחום זה מהוות גשר בין תחומי דעת, חוגים ופקולטות, ובאופן כללי עוסקות בתהליכים היסטוריים וחברתיים הקשורים להתפתחות המדע, ובחקירה ביקורתית של תיאוריות מדעיות. במהלך הלימודים משתמשים בחישובים ובניתוחים מתמטיים, ומתרכזים בהבנה של התיאוריות עצמן ובהתייחסות אליהן. קודם לשלב המחקרי צריכים הסטודנטים להשתלם בידע בסיסי במקצועות המדעים, ולקבל רקע מבואי בפיזיקה ובביולוגיה. כמו כן, עליהם לעבור קורס לוגיקה ולהשתתף במבואות ייחודיים לתכנית.
משך ומתכונת הלימודים
משך הלימודים הינו כשלוש שנים, השנה הראשונה מוקדשת ללימודי השלמות ותשתית, שמטרתם הקניית מכנה משותף לסטודנטים מרקעים אקדמיים מגוונים, ולאחר מכן שנתיים של לימודים לתואר המוסמך.
הלימודים כוללים הרצאות, תרגילים, סמינרים בין חוגיים וסמינריון מחקרי. הסטודנטים מבצעים קריאה ביקורתית של טקסטים מכל הזמנים, מעלים שאלות חשובות ומנהלים דיונים ביקורתיים. הם דנים, למשל, בגישה האריסטוטלית, שהשפיעה מאז העת העתיקה ועד היום על אופני החשיבה של המדענים, ועיצבה במידה רבה את כללי ההתעסקות במדע. בתום הלימודים מקבלים הבוגרים תואר שני במדעי הרוח, בציון תחום המחקר הנבחר.
מסלולי לימוד
ניתן ללמוד במסלולים הבאים:
- מסלול עם תזה (מסלול מחקרי) - המסלול המחקרי מתאים למעוניינים להמשיך לדוקטורט (תואר שלישי), וכולל כתיבת תזה בהנחיית חבר סגל אקדמי.
- מסלול ללא תזה - הידוע גם בשם מסלול עיוני, או נלמד, בעל אופי רב תחומי ומאפשר לקחת חלק בקורסים ובסמינרים מתקדמים, ללא צורך בכתיבת תזה.
תחומי מחקר
הסטודנטים יוכלו לעקוב במבט רטרואקטיבי אחר תהליך גיבושן של תיאוריות מדעיות, ולבדוק את אופן ומידת האמינות של הסתמכות המדענים על ראיות, כתוצאות ניסויים וממצאי תצפיות. ניתן לבחור להתמקד בתקופה היסטורית מסוימת או לבחון התפתחות של תפישה ספציפית לאורך ההיסטוריה. אפשר לעסוק בהתייחסות של תרבות או דת מסוימת לתפישות מדעיות או בהיבטים סוציולוגיים שיכולים להשפיע על גיבוש של תפישת מציאות שלטת.
נושאי לימוד
- המטפיזיקה של הזמן.
- יצירת עובדות מדעיות.
- ביואתיקה והמרחב הציבורי.
- סוציולוגיה של מדעי החיים.
- גישות לטכנולוגיה המודרנית.
- הפילוסופיה של המתמטיקה.
- הפילוסופיה של הבינה המלאכותית.
- היסטוריה אינטלקטואלית של תרבות המערב.
- ועוד.
מהם תנאי הקבלה?
תנאי הקבלה הינם:
- תואר ראשון מטעם מוסד אקדמי מוכר, בממוצע 80 ומעלה, במקצועות כגון פילוסופיה, מדעים מדויקים, מדעי המחשב, מדעי המידע, ניהול, משפטים, ועוד.
- סיום בהצלחה של שנת השלמות, שבה לומדים קורסי תשתית בפילוסופיה, בממוצע ציונים 85 ומעלה, כתנאי לקבלה לתואר.
- רמת פטור אקדמי בשפה האנגלית.
- במסלול המחקרי עם תזה - רמת פטור בשפה זרה אירופאית שאינה אנגלית.
* שימו לב, תנאי הקבלה עשויים להשתנות מעת לעת.
מלגות ופרסי הצטיינות
במוסדות הלימוד מוענקים פרסים בעלי ערך רב לתלמידים מצטיינים בהסתמך על עבודות התזה. באוניברסיטת תל-אביב מוענק פרס עמוס פונקנשטיין, לעבודת מחקר מצטיינת לתואר שני או שלישי, בנושאי מחקר שבהם עסק פרופסור פונקנשטיין, כגון הזיקה בין מדע ותיאולוגיה, תולדות המחשבה המדעית, ועוד. כמו כן, יכולים הסטודנטים להיעזר במלגות נוספות, הן מטעם האוניברסיטה והן מטעם קרנות פרטיות.
היכן לומדים?
- אוניברסיטת תל אביב - באוניברסיטה פועל מכון כהן שבו מתקיימים מסלולים עיוניים ומחקריים לתואר שני ולימודים לדוקטורט בתחום זה. במכון עורכים את כתב העת העולמי "Science in Context", ופועל בו מרכז מינרבה למחקר בינתחומי. כמו כן, מציעים באוניברסיטה מסלול מוסמך בתחום זה, עם דגש על תרבות דיגיטלית, ללא תזה. משך התואר השני הינו שנתיים, משך הלימודים במסלול התרבות הדיגיטלית שנה אחת בלבד.
- אוניברסיטת בר-אילן (רמת גן) - זהו אחד מן התחומים שאותם ניתן ללמוד במסגרת התואר השני בפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן. ניתן ללמוד במסלול עם תזה (מחקרי), או במסלול ללא תזה. מוצעת גם תכנית המותאמת במתכונתה לאנשים עובדים.
מהן אפשרויות התעסוקה ולימודי ההמשך?
התכנית מתמקדת בהקניית מיומנויות חשיבה מתקדמות, אשר יכולות לשרת את המוסמכים לצורך פיתוח קריירה מחקרית אקדמית, או ליישום בעבודתם הקיימת, בענפים שונים. מוסמכים המשלימים בהצלחה את המסלול המחקרי (עם תזה) יכולים להמשיך גם לתואר שלישי, ולהשתלב במוסדות אקדמיים, במכוני מחקר, ובמסגרות נוספות. מי שאינם מעוניינים להמשיך לתואר שלישי יכולים ליישם את הידע הנלמד ואת יכולות הניתוח והביקורת שברשותם, במסגרת קריירה בענפי התרבות, היזמות החברתית, כתיבת ועריכת התוכן, בארגונים חברתיים, ובאפיקים נוספים שבהם קיימת זיקה בין מדעים וחברה.
- קראו גם על תואר שלישי בפילוסופיה.