תואר ראשון בסוציולוגיה

מאת: ד"ר ענת רפופורט

מקצוע הסוציולוגיה שייך לפקולטה למדעי החברה ועוסק במחקר וניתוח של ההתנהגות האנושית וכיצד התנהגות זו משפיעה על העולם שבו אנו חיים מבחינה חברתית, כלכלית, תרבותית ופוליטית.

לימודים לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה מתאפיינים ברב תחומיות, ומשלבים ענפים כגון פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות ועוד. כל התחומים הללו קרובים אחד לשני ועוסקים בטבע האדם, בחברה האנושית ובהתנהגות שלנו כפרטים וכחברה.

סוציולוגים עוסקים במהלך עבודתם במחקר של ההתנהגות והמאפיינים של האדם והחברה האנושית, ומנסים לענות על שאלה חשובה - כיצד משפיעה התנהגות המין האנושי על החברה שבה אנו חיים? ישנן גישות סוציולוגיות רבות ומגוונות וכל גישה מנתחת באופן שונה את התנהגות האדם.

לכן, כל מי שמעניין אותו לחקור נושאים מרתקים כגון משפחה, פוליטיקה, דת, הורות, חברה ועוד - מקצוע הסוציולוגיה נועד עבורו. מטרתם העיקרית של הלימודים היא להכשיר אנשי מקצוע איכותיים בתחום, תוך כדי הקניית התמחות עיונית ומעשית בהיבטים השונים של החברה.

מסלול הלימודים כולל קורסים מגוונים כגון מבוא לאנתרופולוגיה, מגמות בחברה הישראלית, מבוא לכלכלה, פערים ואי שוויון, כלכלה חברתית, תיאוריות אישיות, מדעי ההתנהגות, סטטיסטיקה, תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות, תיאוריות סוציולוגיות מודרניות, מבנה החברה הישראלית, פסיכולוגיה חברתית, החברה הישראלית ועוד.

ברוב האוניברסיטאות ובמכללות רבות ברחבי הארץ ניתן ללמוד תחום זה, ובדרך כלל ניתן גם לשלב חוג לימודים נוסף (במסלול של תואר דו חוגי). רבים בוחרים לשלב עם לימודי הסוציולוגיה לימודי כלכלה, משפטים, אנתרופולוגיה, מדעי המדינה, תקשורת, פסיכולוגיה ועוד.

קראו עוד על:

• לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
• לימודי סוציולוגיה ותקשורת
• לימודי סוציולוגיה ופסיכולוגיה
• לימודי סוציולוגיה וכלכלה
• לימודי ניהול וסוציולוגיה

זהו אחד השילובים הנפוצים של לימודי הסוציולוגיה במוסדות אקדמיים. לימודי אנתרופולוגיה מתמקדים בחקר התרבות, ובוחנת את נקודות הייחוד של תרבויות שונות. קיימות נקודות זהות בין שני הענפים, כיוון ששניהם בוחנים את מאפייניהן של חברות אנושיות, את המשותף להן והשוני ביניהן. במהלך הלימודים, הסטודנטים מפתחים מיומנויות חשיבה ביקורתית, ניתוח תהליכים חברתיים, פיתוח וניתוח מדיניות, ועוד.

ברוב מוסדות הלימוד, נמשכים הלימודים בתחום זה כשלוש שנים. בחלק ממוסדות הלימוד (למשל באוניברסיטה הפתוחה) ניתן לפרוס את הלימודים על פני תקופה ארוכה יותר. לאלה מבינכם הרוצים לשלב לימודים ועבודה - כדאי מאוד לחפש מסלול ללימודי ערב, שבו הלימודים מתקיימים בשעות אחר הצהרים והערב, במטרה להתאים ללוח הזמנים של אנשים עובדים.

במהלך הלימודים, הסטודנטים לוקחים חלק בשיעורי חובה ובחירה עיוניים וגם משתתפים בתרגילים מעשיים ובדיונים כיתתיים. במסלולים מסוימים, הסטודנטים בוחרים בתחום התמחות, אשר מאפשר להם להתמקד בסוגיות מסוימות בתחום החברתי ולהעמיק בהן. חלק מן המוסדות גם עורכים התנסות מעשית במסגרתה הסטודנטים משתלבים בארגונים ובמוסדות ציבוריים ויכולים לתרגל במסגרתם את העקרונות הנלמדים. התנסות פרקטית זו גם עוזרת לסטודנטים לצבור ניסיון מקצועי פרקטי עוד במהלך הלימודים וכן לפתוח דלתות לשוק התעסוקה.

ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון בתחום זו ברוב האוניברסיטאות בישראל וגם במכללות רבות. מוסדות הלימוד פרושים ברחבי הארץ והם מתקיימים במסלולים שונים.

הלימודים מתקיימים באוניברסיטאות הבאות:

• אוניברסיטת אריאל בשומרון: החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה מעניק מיומנויות פיתוח חשיבה והתבוננות על החברה, על יחסים שבין פרט לחברה ועל דרכים בהן אנשים פועלים ומשנים את עולמנו, ביחס לתהליכים גלובליים ומקומיים. באוניברסיטה ניתן ללמוד גם לימודי מדע המדינה, לימודי מדעי ההתנהגות, לימודי כלכלה וחשבונאות, לימודי פסיכולוגיה, תואר ראשון בתקשורת ועוד שלל תכניות.

• האוניברסיטה הפתוחה (פרישה ארצית): האוניברסיטה הפתוחה מציעה לימודים במסגרת תכנית חד חוגית, בתכנית דו חוגית או במסגרת חטיבת לימוד. הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יכולים להתאים את משך וקצה הלימוד לצורכיהם וכך לשלב בין עבודה ולימודים בנוחות. הלימודים משלבים בין מפגשים פרונטליים להדרכה לבין לימודים מקוונים בשילוב של טכנולוגיות מתקדמות. לאוניברסיטה הפתוחה מרכזי לימוד בכל רחבי הארץ, מהם הסטודנטים יכולים לבחור.

• אוניברסיטת חיפה: בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה ניתן ללמוד במסלול לימודי יום לתואר ראשון, בתכנית לימודי ערב, או במסלול ייחודי בו אורכם של הלימודים הוא שנתיים בלבד. החוג מציע גם תכניות לתואר שני ולתואר שלישי בתחום.

• אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של בר אילן מתקיימים מסלולי לימוד דו ראשיים מובנים לתואר הראשון, בהם לימודי סוציולוגיה וחינוך, שילובים עם מדעי המדינה, חינוך, תקשורת, ועוד.

• אוניברסיטת תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב מציעה לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה שניתן לשלב במסגרת לימודים חד חוגית או דו חוגית. בפקולטה למדעי החברה מתקיימים מסלולי לימוד נוספים כגון לימודי כלכלה, לימודי מדעי המדינה, לימודי פסיכולוגיה, לימודי עבודה, לימודי חקר התודעה ובקוגניציה ועוד.

• אוניברסיטת בן גוריון בנגב (באר שבע): באוניברסיטת בן גוריון, מתקיימים הלימודים במסגרת דו חוגית אותה יש לשלב עם חוג לימודים נוסף. ישנה גם תכנית מובנית המשולבת עם מדעי התנהגות ומסלול משולב עם פסיכולוגיה.

• האוניברסיטה העברית (ירושלים): לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית עוסקים בתיאוריות סוציולוגיות מגוונות וביישום שלהן על תהליכים ותופעות בחברה הישראלית ובחברות דומות ושונות ממנה. ניתן ללמוד במסלול חד חוגי או דו חוגי, סטודנטים מצטיינים יכולים ללמוד במסלול ישיר לתואר שני ולסיים את שני התארים תוך ארבע שנים.

במכללות הבאות מתקיימים לימודי סוציולוגיה:

• המכללה האקדמית תל חי (אצבע הגליל): בין המקבצים שבהם הסטודנטים יכולים לבחור במהלך התואר הרב תחומי, נכלל מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הלימודים הרב תחומיים כוללים מקבצים שונים כגון מקבץ פסיכולוגיה, מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים, מקבץ מגדר ובריאות נפש ומקבץ סביבה וחברה.

• המכללה האקדמית עמק יזרעאל (סמוך לעפולה): המכללה עורכת תכנית לימודים ששמה דגש על היבטים כגון לימודי עבודה ומשאבי אנוש, אנתרופולוגיה יישומית וכללית ותחום הייעוץ הארגוני. במכללה ניתן ללמוד גם בתכניות כגון לימודי פסיכולוגיה, לימודי מדעי ההתנהגות, לימודי שירותי אנוש, לימודי כלכלה וניהול, לימודי קרימינולוגיה, לימודי מדעי המדינה, לימודים רב תחומיים ועוד מסלולים נוספים.

• האקדמית גליל מערבי (עכו): האקדמית גליל מערבי מציעה לימודים במתכונת דו חוגית, במהלכם מכירים סוגיות תרבותיות וחברתיות מגוונות. עוד נלמדים במוסד זה לימודי לוגיסטיקה, לימודי קרימינולוגיה, לימודי חינוך, לימודי כלכלה, לימודי חינוך ותואר ראשון בניהול.

ברוב המוסדות נדרש ציון ההתאמה של המועמדים, שמורכב משקלול של ציון הפסיכומטרי עם ממוצע הבגרויות. הציון משתנה ממוסד למוסד, אך בדרך כלל נע בין 500 – 560 (אולם עשוי להיות גבוה מטווח זה). במוסדות רבים מאפשרים גם קבלה ללא פסיכומטרי, למועמדים שברשותם ממוצע בגרות גבוה במיוחד (לרוב בין 90 – 110). מועמדים המתקבלים במסלול זה נדרשים לגשת למבחן אמי"ר להצגת סיווג רמת האנגלית.

מי שאינם עומדים בתנאי הקבלה לסוציולוגיה, יכולים לגשת למכינה קדם אקדמית. כדי להתקבל ללימודים אלו, מציעים חלק מן המוסדות מכינה למדעי החברה.

כדי להצליח בתואר ראשון בלימודי סוציולוגיה, יש צורך ביכולות הומניות: היכולת לקרוא טקסט, לפרש ולהבין אותו, ולסכם את עיקרי הדברים. הסטודנטים נדרשים לרמת התבטאות גבוהה בכתב. מעבר לכך, הלימודים משלבים היבט ריאלי: הסטודנטים נדרשים לצלוח קורסים בתחומים כמו סטטיסטיקה ושיטות מחקר.

הלימודים פותחים אפשרויות תעסוקה רבות בפני הבוגרים. הדרישה לסוציולוגים איכותיים, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, גדלה מאוד בשנים האחרונות. בוגרי התואר הראשון יכולים להשתלב בתפקידי מחקר וניתוח סטטיסטי, בענפי משאבי האנוש וכוח האדם, בתפקידי ייעוץ בארגונים ובחברות וכן בתחומים כגון שיווק, תכנון אסטרטגי ובתעשיית המדיה.

באפשרותם להשתלב גם במשרות שונות במגזר הציבורי, ביחידות להערכה ולמחקר במשרדי הממשלה השונים. אפשרות נוספת היא להשתלב בעמותות ובארגונים חברתיים שונים, שזקוקים לחוות דעת ולייעוץ מבעלי הבנה וידע בתחום הסוציולוגיה.

רבים מן הבוגרים משתלבים כרכזים בחברות השמה או במחלקות משאבי אנוש וכך משתמשים בידע הנרכש בלימודים. רכזי השמה עוסקים בסינון מועמדים לקבלה לעבודה, בעריכת ראיונות עבודה עם המועמדים הרלבנטיים, ובעבודת התיאום בין המעסיקים ובין המועמדים הנבחרים; אנשי משאבי אנוש לרוב ממלאים תפקידים הקשורים בגיוס עובדים, וכן בתפקידי הדרכה ורווחה. כך למשל, איש משאבי האנוש קולט את העובדים החדשים לחברה, מסייע למנהלים לבצע הערכת עובדים, ומסייע לעובדים עם קשיים שונים.

כדי להצליח בעבודה כרכז השמה, יש צורך לדעת לקלוט אנשים באופן מהיר, בהתבסס על ראיון אישי. יש צורך לגלות נועם ואדיבות, כדי שהמרואיין ייפתח. יש גם צורך שהרכז יתאים את עצמו לאנשים מסוגים שונים. יש צורך ביכולת שירותים וכן גם ביכולת שיווקית, הן במגע מול המועמדים לקבלה לעבודה והן במגע עם החברה המחפש עובדים.

נוסף על כך, העבודה בתחום משאבי האנוש דורשת יכולת אדמיניסטרטיבית טובה, וכן הבנה בפוליטיקה הארגונית: לייצג את העובדים מול ההנהלה, מחד גיסא, ומאידך גיסא, לייצג את האינטרסים של ההנהלה מול העובדים.

תנאי ההעסקה משתנים בהתאם למקום העבודה. השכר בחברות השמה אינו גבוה. לעומת זאת, בתחום משאבי האנוש, בפרט בחברות הייטק, ניתן להגיע לשכר מתגמל. כך גם בתחום הייעוץ הארגוני. בתחום הייעוץ הארגוני, יש העובדים השכירים ויש העובדים באופן עצמאי. 

מכיוון שהתואר פותח דלת למגוון רחב של תחומי עיסוק, גם רמות השכר מגוונות ומשתנות מתפקיד לתפקיד. עם זאת, באופן כללי, שכרם של הבוגרים דומה לממוצע במשק, בוגרים טריים משתכרים לרוב בין 6,000 – 7,000 שקלים, ולאחר צבירת ניסיון עולות רמות השכר ויכולות להגיע לטווח שבין 10,000 – 14,000 שקלים לחודש. בתחומים כגון ניהול משאבי אנוש, ניהול הדרכה ופיתוח ארגוני (שבהם מועסקים בוגרים רבים), השכר הממוצע נע בין 10,000 – 16,000 שקלים לעובדים מנוסים.

בוגרים המעוניינים להרחיב את הידע והכלים שברשותם, יכולים להמשיך לתואר שני בתחום. תואר שני מחקרי (עם תזה) יכול לפתוח דלת לעבר קריירה מחקרית באקדמיה. בין האפשרויות לתואר השני שבהן ניתן לבחור, נכללים מסלולים בתחום הארגוני, תחום העבודה, משאבי אנוש, ועוד. הסטודנטים במגמות השונות מעמיקים את הידע האקדמי שברשותם, נחשפים לתיאוריות מתקדמות בענף, ומפתחים מיומנויות מחקריות שיכולות לשרת אותם לניתוח תהליכים חברתיים, לפיתוח ולהערכה של מדיניות, ולביצוע מחקרים אקדמיים בתחום החברתי והתרבותי.

מסלול זה נלמד במרבית המקרים לתואר שני, ובדרך כלל מהווה התמחות בתואר השני. תחום זה מתמקד בחקר של ארגונים, הן בזירה המקומית והן במרחב הגלובלי. במרבית המסלולים, נרכשות מיומנויות בתחום הפיתוח והייעוץ הארגוני, שיטות להערכה ארגונית, כלים בניהול וקידום שינויים, ועוד. לרוב, כוללים הלימודים גם פרקטיקום בעסקים ובחברות, המאפשר יישום של הכלים הנלמדים וביצוע של מחקרים בשטח.