טיול בחו"ל ולימודים לאחר שחרור

 

"הייתי בפריז וגם ברומא, בקוטב הצפוני וגם דרומה אך אין מקום כמו ארץ ישראל.." כך שר לנו יהורם גאון, ודורון מזר אף הוסיף אני חוזר הביתה.

 

לאחר שירות של 3 שנים מתישות (יש כאלה שעושים יותר), הרגשתי צורך עז לקחת תרמיל ומקל ולטייל בעולם. עבדתי קצת פה קצת שם, לקחתי כסף מההורים ויצאתי לטייל מסביב לעולם ב-84 יום. נפרדתי מכל החברים, ההורים, החברה המכרים ושאר מרעין (בישין), ועליתי על טיסה של ק.ל.מ בדרך לדרום אמריקה...

 

הייתי בברזיל, רקדתי בריו, עשיתי שופינג ברסיפה והשתזפתי בקופה קבאנה, ירדתי לארגנטינה ראיתי מפלי ענק, מדבריות, שלג וקרחונים בפבליטו מורנו המפורסם, צילמתי לוויתנים ופינגווינים, קפצתי לבואנוס איירס לרקוד קצת טנגו ברחובות ביום ראשון, משם עליתי על מטוס של איירולינס, בדרך לארה"ב. גם שם הטיול הרגיל של ישראלי בחו"ל. קצת לוס אנג'לס, קצת לאס ווגאס, קניות בסן פרנסיסקו, טיסה למיאמי משם לאורלנדו להרגיש כמו ילד בדיסניוורלד, עלייה לניו יורק, ביקור אצל איזה דוד שעשה קצת כסף מאיזה גשעפט, טיפוס על כל מיני גורדי שחקים למיניהם, ביקור בגראונד זירו ( הרי כולנו אמריקנים.) ואחרי זה איזה בורגר עסיסי בסניף מקדונלדס הגדול בארה"ב.

 

מארה"ב המשכתי לאירופה הקלאסית. (אבל לא זה של אופיר תורס). אמסטרדם והקופי שופ שוב, פריז עם הבאגטים הנהדרים והמוזיאונים ושלל הצבעים בער האורות, רכבת לילה לברצלונה שבספרד, ביקור במקדש הכדורגל המקומי ואיך לא חולצה צהובה של רונאלדו. משם שוב צפונה ברכבות הסופר מודרניות, קצת גרמניה, קצת צ'כיה ועל קצה המזלג לקינוח עוד איזה קופי שופ באמסטרדם.

 

 

כבר בדרך חזרה לבן גוריון, אתה מתחיל לחשוב על השלב הבא. התפרקת, עשית חיים, שחררת לחץ אחרי הלחץ של הצבא, הכרת כמה אנשים ונשים ועכשיו מרוקן כיסים ומלא סיפורים אתה חוזר לארץ המובטחת. וצריך לשבת על ה.... וללמוד.

 

קשה לחשוב על לימודים אחרי כל כך הרבה זמן בחופש המוחלט. אבל חייבים להתחזק, כי לעשות צעד לקראת העתיד זה דבר חשוב, ואם לומדים אחר כך יהיה מן הסתם יותר כסף לנסיעות וחוזר חלילה.

בשלב הראשון תוך כדי עבודה באיזה חברת שליחויות, פתחתי את הלפטופ שקניתי במבצע באיזו חנות של יהודי בברוקלין, והקשתי בגוגל לימודי תקשורת. לא יודע למה אבל תקשורת מאז ומעולם משכה אותי, בין אם אינטרנט ובין אם לראות האח הגדול בטלוויזיה.

 

המדיה האלקטרונית אופפת אותנו ואנו אפופי רצון להיות באור הזרקורים. האמת שהגוגל הוא ידידו הטוב של האדם, ובשניות עלו על המסך עשרות מכללות ואוניברסיטאות שהציעו את לימודיהם ומתקניהם וציינו כמה החוג שלהם הוא הנחשק ביותר. עכשיו מה שנותר לי לעשות הוא לבדוק את המצוי לרצוי. כלומר לראות אם אני מתאים לתנאי הקבלה על פי המבחן הפסיכומטרי (שלמזלי עשיתי עוד לפני הצבא במסגרת לימודי התיכון), ותוצאות תעודת הבגרות שלי.

 

לאחר שעלו בחכתי מספר מוסדות לימוד היה עליי להחליט באיזה אזור ומי נותן את התנאים הכי טובים מבחינת מעונות וקמפוס (החלטתי שהביתה אני לא חוזר). לאחר בירור והתמקדות (מומלץ לחפש באינטנרט כל פרט אפשרי לגבי חוות דעת ומקום הלימודים), עברתי לשלב הבא שהוא בדיקת מועד ההרשמה וכן האפשרות למלגה. גם כאן החבר גוגל עזר לי עד מאד. בבדיקה קלה עלו מייד רשימות קרנות המלגות לחיילים משוחררים, ותנאי הגשת המועמדות למלגה. 

 

לאחר שבוע כבר היו הטפסים מוכנים וחתומים, הן בהרשמה לאוניברסיטה, הן בהרשמה למעונות והן בבקשה למלגה. כל שנותר לי היה לכוון את מרצי ואת רצוני לחווית 3 השנים הבאות. שוב מסגרת, נכון אבל לצורך מטרה. לא קל להיות סטודנט אבל הכנה נכונה, קבלת מלגה ורישום למוסד אקדמי מתאים יבטיחו חוויה נוחה ומהנה יותר בדרך אל התואר הנכסף.

 

 

החזרה מטיול לעולם אינה קלה לאיש. המעבר בין חופש מוחלט למסגרת כל שהיא יכולה להוות נקודת משבר לרבים. אבל, דווקא ברגעים אלה כדאי להתאפס ולעשות משהו עם עצמכם. לימודים המשולבים בעבודה בהחלט יכולים לקרקע אתכם בצורה חיובית. שוטטו באתר והתרשמו ממבחר הקורסים ולימודי התעודה המוצעים בו. אנו משוכנעים שתמצאו משהו שמתאים לכם.