מסלול התערבות מתקדמת לתואר שני

לאחר בדיקה מול איגוד העובדים הסוציאליים
תשובת היו"ר: אין משמעות לספח "קליני" בתעודת התואר השני בעבודה סוציאלית.
משמע, שאין זה משנה אם המילה כתובה או לא.

מבדיקות נוספות שלי, כיום בחוק הישראלי אין עדיין הסדרה של ההיבט הטיפולי בעיסוק כעובדים סוציאליים. אולי תהיה בהמשך. משמעות הדבר היא, שכרגע הם יכולים להשתמש בכלים טיפוליים שלמדו כדי לסייע ללקוחות.

יותר מזה, תיקון בחוק הפסיכולוגים משנת 2011 מאפשר לבעלי מקצוע נוספים שעברו הכשרה בטיפול להעניק שירותי פסיכותרפיה.

מסלול התערבות מתקדמת
תודה על רבה על התשובה המעמיקה.
השאלה אם יקבלו אותי לאחד מבתי הספר לפסיכותרפיה, והאם תואר זה נחשב לטיפולי? ואז נשאלת השאלה מה ההבדל בין המסלול הזה למסלול קליני או טיפולי? חוץ מזה שדרוש ותק.
קצת מוזר לי שהם לא דורשים ותק או ניסיון. התקשרתי למחלקה, והם לא ממש ענו לי בצורה ברורה על הנושא, וביקשו שאכתוב קורות חיים ואגיש בקשה לקבלה.
עוד שאלה קטנטונת - האם כדאי לציין בקורות חיים את ניסיוני הקליני מההכשרה המעשית בתואר הראשון?
שוב תודה רבה על ההתייחסות הרצינית.

כמה שאלות הבהרה
1. האם אתה רוצה להמשיך אחרי התואר השני למחקר קליני (תואר שלישי)? האם זוהי שאלתך? אם לא, אז אנא הבהר לי - לאן ברצונך להמשיך?
2. מה הרקע התעסוקתי שלך? ומה למדת לתואר ראשון?
3. כשאתה אומר - "בתי ספר לפסיכותרפיה", למה אתה מתכוון? תן דוגמא, כדי שאני אבין.

לגבי הקורות חיים - ודאי וודאי! תכניס את ההכשרה המעשית, זה נחשב ניסיון לכל דבר.

תשובות לשאלות
אני לא חושב להמשיך לתואר שלישי.
הרקע התעסוקתי שלי - עובד באחת האוניברסיטאות בסגל המנהלי אך אין לי זיקה לפן הטיפולי.
סיימתי תואר ראשון בייעוץ חינוכי ובנוסף את מסלול ההסבה בעבודה סוציאלית. לאחר סיום הלימודים עבדתי זמן קצר בהוסטל שיקומי טיפולי לדרי רחוב ונפגעי התמכרויות, לאחר זמן קצר סגרו את ההוסטל. וחזרתי לעבודתי באוניברסיטה, על מנת להתקדם בעבודתי אני זקוק לתואר שני.
אני מתמודד עם לקויות למידה מאוד קשות ומחלה נירולוגית חשוכת מרפא ומתקדמת. למרות זאת הצלחתי להשתלב בחברה בצורה מיטבית אך לא מספקת מבחינה של הגשמה עצמית. בעקבות כך, בחרתי באופן טבעי ללמוד תואר שני בעבודה סוציאלית שאני רואה בו תחום מרתק ואשר יקדם אותי בעבודה הנוכחית, ובעתיד שוב בהתאם לניסיון שאצבור ללמוד לימודי תעודה בפסיכותרפיה על מנת להיות עם ידע יותר מעמיק. (לא פשוט לאדם עם לקויות למידה למצוא עבודה בתחום, אך אני לא מתייאש ומתכנן את צעדי קדימה) מקווה שכתבתי בצורה ברורה. ושוב תודה רבה על ההיענות.

תואר שני - אפשרויות
אם נהנית בלימודי ההסבה לעבודה סוציאלית, אני אישית חושבת שכדאי לך להמשיך לתואר שני באותו תחום. אם מעניין אותך במיוחד הצד הקליני, תוכל לבחור בתכנית לימודים שיש בה היבט קליני מובהק. יש תכניות שמוגדרות כך במיוחד או שמציעות התמחות קלינית.
בתכנית כזו אתה כבר תעבור ממילא הכשרה בפסיכותרפיה כחלק מהתואר השני. לא יהיה לך צורך לחפש בתי ספר לפסיכותרפיה.
אפשרויות נוספות שיכולות אולי לעניין אותך, לאור ניסיון החיים האישי שלך - תואר שני בלקויות למידה או בייעוץ חינוכי. תכניות שמתייחסות להיבטים התפתחותיים אצל ילדים אולי יכולות לעניין אותך. ייתכן מאד שתוכל לתרום בתחומים אלה מהידע שרכשת בתהליך ההתמודדות שלך.

תואר שני לעבודה בטיפול פרטני
חשבתי על יעוץ חינוכי, אבל בקושי יש תקנים במשרד החינוך. על לקויות למידה גם חשבתי אבל יש צורך בהרבה סטטיסטיקה בלימודים ויהיה לי קשה מאוד.
במסלול התערבות מתקדמת ישנה פרקטיקה של ילדים או בריאות הנפש.
בעתיד ארצה מאוד לטפל באופן פרטני, ואני יודע למשל שהתואר השני בבר אילן יאפשר לי זאת. אך מכיוון שכמו שציינתי במייל הקודם, המלאכה למצוא עבודה בתחום של לקויות למידה קשה מאוד (בסוף אמצא, אין ספק). לאחר מכן צריך וותק של שנתיים בתחום ורק לאחר מכן, בספק אם זה יקרה, עם ממוצע של 81 אתקבל ללימודים.
מאחר וזה המצב. חשבתי לנסות ולהתקבל למסלול התערבות מתקדמת ותוך כדי למצוא שוב עבודה, ולאחר מכן ללמוד למשל פסיכותרפיה ממוקדת או אינטגרטיבית. לא יודע, ניסיתי להבין אם אוכל לעשות זאת לאחר התואר השני, אך לא הצלחתי.
שוב תודה על ההיענות ועצה.