היי, למדתי פסיכולוגיה וסיימתי בהצטיינות, עשיתי מתא"ם וקיבלתי ציון גבוה, לא התקבלתי לתואר שני בקלינית וויתרתי (זה היה לפני 3 שנים). מאז למדתי קורס בייעוץ זוגי שלא עשיתי איתו כלום.. כיום אני עובדת בחברת השמה. המתא"ם שלי כבר לא בתוקף אך עולות בי מחשבות רבות על כך שהייעוד שלי והחלום שלי הם לטפל/לייעץ ואני מאוד מאמינה בטיפולים קצרי מועד כמו CBT. מבדיקות שערכתי האופציות הן לעשות שוב מתא"ם ולנסות את המסלול של פסיכולוגיה קלינית/ לעשות הסבה לעבודה סוציאלית+תואר שני או תואר בייעוץ חינוכי בבר אילן+לימודי CBT או ללמוד אימון. יש לי כמה שאלות: 1. מה היתרונות של תואר שני טיפולי על פני אימון (אם לומדים במקום רציני שכולל הדרכות וסופרויז'ן)? 2. האם הסבה לעבודה סוציאלית+תואר שני יספיקו לי כדי להיות מטפלת או שיש שלבים נוספים? האם קשה למצוא עבודה דרך מוסדות ציבוריים בהתחלה? (קופות חולים וכדומה) 3. מה המסלול שיש לי סיכוי הכי גבוה להתקבל אליו ולהגיע דרכו בהקדם להיות מטפלת?
ש
שני יונגר
מסלול ללימודי טיפול
שלום רותם,
להלן תשובותיי בהתאם לסדר שאלותיך: 1. תעודת מאמן היא כלי עבודה, בניגוד לתעודת מטפל שהיא אסמכתא מקצועית. אני מניחה שאת מבינה את ההבדלים והמשמעויות של כך. להרבה מאוד מטפלים יש גם תעודת מאמן המסייעת להם מבחינת כלי עבודה בטיפול. מאמנים בלבד יש המון המון בשוק, ובאמת צריך להיות מאוד אמביציוזי בשביל להתבסס בתחום.
2. אם תעשי הסבה לתואר בעבודה סוציאלית ולאחר מכן תואר שני בתחום טיפולי אז מצוין. בדרך כלל מקובל לקבל לתואר שני טיפולי את מי שכבר בידו תואר שני בעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה. אך זה מאוד תלוי בתחום הטיפול שמעניין אותך. אם את יודעת למקד לאוכלוסייה מסוימת או סוג טיפול מסוים. ללימודי CBT עליך להיות בעלת תואר ראשון לפחות בעבודה סוציאלית למשל. אך אולי תוכלי להתקבל ללימודי התעודה עם תואר ראשון בלבד.
3. אולי כדאי שתנסי ללמוד לתחום טיפולי שתוכלי להתקבל אליו ללא תואר שני ספציפי, כמו לימודי משפחה, או לימודי CBT במקביל להסבה לעבודה סוציאלית או שאולי תבחרי בלימודי השלמה לתואר שני בעבודה סוציאלית, עם התמחות קלינית ולאחריה תעודת מטפל כלשהי.
אם תדעי למקד בדיוק את התחום שאת רוצה להתמחות בו, זה יהיה הרבה יותר פשוט.