שלום, אני עומדת לסיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות וכעת מעוניינת לעשות הסבה לעבודה סוציאלית. עומדות בפני שתי אפשרויות: האחת, לעשות הסבה לתואר ראשון והשניה, להירשם לתוכנית הסבה לתואר שני (תוכנית משולבת תואר ראשון+שני). כך או כך, אתכוון בהמשך לעשות תואר שני. אשמח לשמוע מהם ה״חסרונות״ להסבה לתואר שני (אולי מבחינת לחץ התוכנית, ניסיון וכדומה). המחשבה שעולי לי בהקשר לתחום כמו עבודה סוציאלית היא שכדאי לעשות את המסלול ״כמו שצריך״ כלומר תואר ראשון ורק לאחריו תואר שני, ולא לחפש קיצורי דרך. אודה לתשובה, ליאור
ש
שני יונגר
הסבה לתואר שני בעבודה סוציאלית
שלום ליאור,
החיסרון העיקרי בהסבה ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית הוא בהחלט העומס הגדול של הלימודים. מדובר בשלוש שנות לימודים במתכונת מלאה, כלומר באותה המתכונת שלמדת בה לתואר ראשון, ואת כבר יודעת שזה מאוד עמוס. עם זאת, מי שמצליח להתקבל למסלול הזה, בהחלט משיג תוצאה כפולה בזמן יחסית קצר, כי ההסבה לתואר ראשון אורכת שנתיים במתכונה של 4 ולפעמים אף 5 ימים בשבוע של לימודים והמשך התואר השני אורך גם הוא שנתיים (כמובן לא עמוס כמו בתואר הראשון אלא יום או יומיים בשבוע של לימודים).
אני לא רואה שום חיסרון אחר, אם יש לך את היכולת הכלכלית ואת המוטיבציה להיות סטודנטית במתכונת מלאה לעוד 3 שנים, אז כדאי להתאמץ ולנסות להתקבל למסלול ההסבה לתואר שני. אבל גם אם לא, גם עם התואר הראשון בלבד תמצאי עבודה בשפע.