ייעוץ והכוונה - האם מתאים לי ללמוד פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית?
ייעוץ והכוונה - האם מתאים לי ללמוד פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית?
א
1 תגובות
שלום וברכה אני בן 28 ומתעניין בנוגע להכוונה לימודית\תעסוקתית כרגע אני לומד במכינה שיקומית מטעם הביטוח הלאומי יש בידי בגרות מלאה (השלמתי לאחר הצבא את הכול במשך שנתיים), ממוצע של 80 בערך לפני כ-5 או 6 שנים בערך עשיתי אבחון תעסוקתי באדם מילוא, ושם נאמר לי ללכת לכיוון חברתי (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך בלתי פורמלי, שירות לקוחות...) – בערך זה מה שאני זוכר בשנים האחרונות עברתי משבר לא פשוט בכלל (אמי התאבדה, ובנוגע למצבי אני מתמודד עם קשיים במישור הנפשי גם על רקע הילדות הלא פשוטה שעברתי, אני מטופל גם מס' שנים על בסיס שבועי בפסיכותרפיה..) לפני כחצי שנה עברתי אבחון פסיכולוגי – IQ 95 שמורכב מ-VIQ=106 ו-PIQ=81 היה פער משמעותי בין התפקוד המילולי הגבוה יותר לתפקוד הביצועי הנמוך יותר נראה שהאפקט הדיכאוני והמשבר בשנים האחרונות גרמו לכך בנוסף עלה באבחון שהיה קושי להתמודד עם מטלות מוגבלות בזמן – עבודה איטית למדי נכון לעכשיו אני מנסה לגבש תכנית לימודית (אני זכאי לשיקום מקצועי מביטוח לאומי), אני נורא מבולבל לגבי בחירת מקצוע, מגיעה לי גם הכוונה תעסוקתית מטעמם, אך איני יודע אם זה הזמן הנכון לגשת אליו (בגלל המצב הנפשי המורכב) במהלך השנים עבדתי בעבודות מזדמנות (ברמן קפה בעיקר.. חובב קפה מושבע ), דווקא אהבתי את האינטראקציה עם אנשים, עבדתי גם במשך שנה בצהרון עם ילדים (וגם כן אהבתי את החיבור עמם), למדתי קורס טכנאי מחשבים, אך לא המשכתי בו מפני שהיה שם המון חומר באנגלית וקצת הסתבכתי (האנגלית שלי זה חלק די חלש, בבגרות שעשיתי הוצאתי 70 ב-4 יחידות) הכיוון שמעניין אותי הוא אכן חברתי, אך בתוכו ישנם הרבה תחומים וזה מבלבל.. חשבתי על עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, הבנתי שתואר ראשון בעבודה סוציאלית מקנה לך גם מקצוע, העניין שבתחום זה פוגשים הרבה מקרים לא פשוטים, ואיני יודע האם יש לי כוחות להתמודד עם זה (נכון לעכשיו..).. אני גם תוהה האם נכון להיכנס בשלב זה ללימודים אקדמאיים ? או שכדאי לגבש ולחזק עוד את הביטחון העצמי והנפש..? אני נורא חושש מלהתחיל מסלול לימודי ולנשור.. בד"כ זה משהו שחוזר על עצמו אצלי.. :הזכאות לשיקום המקצועי הינה חד פעמית, ולכן איני רוצה להיות פזיז בהחלטה על הכיוון המקצועי אני דווקא חושב שיש לי יכולות למידה (אני נורא אוהב ללמוד ולקרוא גם בזמני הפנוי – בעיקר על תחום הפסיכולוגיה והנפש), אך שוב איני יודע האם זה נכון ללכת לכיוון הזה, דווקא בגלל מה שעברתי, והאם יש לי יכולות להתמקצע ולעבוד במקצוע טיפולי.. אני תוהה גם האם בעתיד אני אתחזק ואשנה את עמדתי, וכן אוכל להיכנס לתחום הנ"ל.. או שאולי אפשר ללמוד לימודים בסיסיים ובאותו זמן להתגבש על כיוון ספציפי? ואם כן – אז איזה תחום? וגם אולי צריך לקחת בחשבון את עניין קצב העבודה האיטי, שבפסיכומטרי לדוגמא אני עלול להיכשל (זה מה שמאבחנת אמרה לי, שאולי כדאי "לעקוף" את הפסיכומטרי בגלל קצב העבודה האיטי, שכן הפסיכומטרי עיקרו הוא הזמן..)
אשמח לייעוץ, תודה מראש ושבת שלום :]
ש
שני יונגר
ההמלצות שלי
שלום,
אני לא רוצה לומר לך לא ללכת ללמוד עבודה סוציאלית. דווקא פעמים רבות אני פוגשת בין הסטודנטים בעבודה סוציאלית דווקא תא מי שעברו משברים וקשיים גדולים בחייהם. אבל הלימודים האקדמיים הם מאוד לחוצים ומלחיצים וכן יש הגבלת זמן. אני מאוד חוששת לעודד אותך ללכת בכיוון הזה בידיעה שהמסלול קשה מאוד גם מבחינת העומס הנפשי בו וגם מבחינת העומס של כמות החומר הנלמד מגבלת הזמן וכו'. אני רוצה אם כך להציע לך את המסלול הכי איטי שאני מצליחה לחשוב עליו שהוא גם עוקף פסיכומטרי והוא ייתן לך אומד לגבי ההתאמה שלך ללימודים אקדמיים בכלל. קיים מסלול שנקרא אפיק מעבר ללימודי עבודה סוציאלית. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה הפתוחה לפחות בשלב הראשון שלהם ואז יש לך את האפשרות לשלוט גם בקצב וגם במידה ולא תרצה להמשיך שום דבר נורא לא יקרה אם תפסיק. אבל קח בחשבון דבר אחד, הלימודים בשנה הראשונה הם יבשים וקשים יותר מאלו שמגיעים בשנים הבאות בלימודים לתואר ראשון בכלל. ולכן עשה מה שאתה יכול כדי לא להתייאש. בשורה התחתונה אני כן חושבת שאתה חייב לעצמך תהליך של קואוצ'ינג מקצועי. יש אני מקצוע נהדרים בתחום שיוכלו לעזור לך מאוד למצוא את הייעוד המקצועי שלך שבו תוכל להיות שליו ומאושר. מקווה מאוד שהכל יסתדר לך.