תואר ראשון בתקשורת, סקר מוסדות מובילים, מה לומדים ואיך מתקבלים?

 מאת: ד"ר ענת רפופורט

תנאי קבלה לתקשורת משתנים ממוסד למוסד ומשנה לשנה, אולם במרבית המוסדות מתבססים על שקלול בין ממוצע הבגרויות לבין הציון בפסיכומטרי (שידוע גם בשם ציון התאמה או סכם). ציון ההתאמה נע בדרך כלל בין 500 - 600 (אולם עשוי להיות גבוה יותר). כמו כן, יש צורך בציון גבוה בבגרות באנגלית ברמת 4 או 5 יחידות לימוד.

במוסדות אקדמיים רבים מאפשרים להתקבל לתואר בתקשורת ללא פסיכומטרי, על סמך ממוצע גבוה במיוחד בתעודת הבגרות. ממוצע הבגרויות הנחוץ לקבלה משתנה ממוסד למוסד, ונע בין 92-100 (אולם עשוי להיות גבוה מטווח זה). יש לציין כי מועמדים המעוניינים להתקבל ללא פסיכומטרי נדרשים לעמוד גם בתנאי קבלה נוספים, כגון ציון גבוה בבגרות באנגלית ברמת 4 יחידות לפחות, וציון בבחינת מיון באנגלית (כגון אמי"ר או אמיר"ם). לעיתים יש לעבור גם ראיון אישי.

הלימודים אורכים ברוב המקרים שלוש שנים במסגרות שונות (אוניברסיטאיות או אחרות). ניתן לעשות שילובים לתואר בתקשורת יחד עם אמנות, בתוספת תעודת הוראה, עם תואר ראשון בכלכלה או מדעי המדינה וכן הלאה.

• קראו גם על לימודים לתואר ראשון בתקשורת דיגיטלית.

בעת בחירת מוסד אקדמי, חשוב להביא בחשבון מגוון קריטריונים, בהם -

במסגרת התואר יכולים הסטודנטים לבחור בהתמחויות שונות, ובאמצעותן להתמקד בענפי מדיה מבוקשים, ובמקביל לצבור ניסיון פרקטי החיוני להמשך דרכם. בדרך כלל כוללת ההתמחות קורסי בחירה, וכן פרויקט יישומי בתחום הנבחר. בין תחומי ההתמחויות ניתן למנות:

• שיווק: התמחות זו מכינה את הסטודנטים להשתלבות בענפי הפרסום ויחסי הציבור, וכן שמה דגש על הקניית ידע מתקדם בשיווק דיגיטלי. 

• דיגיטל וניו מדיה: בהתמחות זו מכשירים מנהלי דיגיטל ומומחים בשיווק ברשתות. במהלכה נלמדות מיומנויות ניהול קמפיינים שיווקיים, לצד כישורי תכנות, אפיון, ובקרת הקמפיינים. 

• אינטראקטיב: בהתמחות זו מתמקדים בתחום חוויית המשתמש (UI UX) ולומדים כיצד לאפיין ולעצב מגוון ממשקים טכנולוגיים חדשניים. 

• עיתונאות: הסטודנטים במסלול העיתונאות מתמקדים בתקשורת הכתובה והדיגיטלית, מפתחים את מיומנויות הכתיבה והעריכה, וגם מתנסים בפועל בכתיבה בסוגות שונות. 

• רדיו ופודקאסט: בהתמחות זו מתמחים בשדרנות רדיו, ולומדים כיצד לערוך, להפיק, ולשדר תכניות מסוגים שונים.

יש לציין כי לא בכל המוסדות מוצעות התמחויות כחלק מן התואר, וכן כי לא כל מוסד מציע את כל התחומים המוזכרים לעיל.

•  האוניברסיטה הפתוחה (פריסה ארצית) - האוניברסיטה הפתוחה מציעה תואר ראשון בתקשורת במסגרת שני מסלולים, לימודי מדעי החברה עם הדגשה בתקשורת או לימודים דו חוגיים בהם משלבים תקשורת וחוג נוסף. הסטודנטים דנים בתחומים עדכניים כגון תקשורת ותרבות וקהלי התקשורת.

במוסדות הציבוריים, עלות הלימודים נקבעת מדי שנה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. גובה שכר הלימוד האוניברסיטאי לתואר הראשון לשנת תשפ"ד הינה 11,296 שקלים לשנה. במוסדות הפרטיים עלות שכר הלימוד הינה גבוהה מסכום זה, ונעה בין 30,000 - 47,000 שקלים לשנה, אולם עשויה להיות גבוהה מטווח זה.

ללימודים דו חוגיים יתרונות רבים. שילוב תחום ידע נוסף מאפשר הרחבת האופקים האקדמיים, ובמקביל פותח צוהר לאפשרויות תעסוקה נרחבות יותר מאשר לימודים בתחום אחד בלבד. בין אפשרויות השילוב הנפוצות עם תחום זה, ניתן למנות את מדעי המדינה (שילוב הפותח אפשרויות תעסוקה בתפקידי דוברות וייעוץ פרלמנטרי, ובתפקידי פרשנים פוליטיים); חינוך (המסלול משלב תעודת הוראה המאפשרת ללמד את התחום בבתי הספר העל יסודיים); מנהל עסקים (הלימודים מקנים כלים המסייעים ליזמים ולמעוניינים בלהשתלבות בתפקידים ניהוליים בארגונים); ועוד.

התקשורת האלקטרונית, והמדיה הם בין התחומים המתפתחים ביותר כיום בעולם. האדם הממוצע צורך יותר ויותר תקשורת. טלוויזיה רב ערוצית, אינטרנט, מאות ואלפי ערוצי חדשות, ספורט ומידע. ככל שהביקוש למידע גדל, כך גדל גם הביקוש לכח אדם שיפעיל מערך אדיר ממדים זה.

מרבית מסלולי הלימוד בתחום זה מתקיימים במתכונת פרונטלית, ומצריכים הגעה לקמפוס. עם זאת, באוניברסיטה הפתוחה ניתן ללמוד במתכונת המשלבת לימודים מקוונים עם מפגשים פרונטליים במרכזי לימוד הפרוסים ברחבי הארץ. נוסף על כך, ישנם מוסדות המציעים לימודים היברידיים, המאפשרים ללמוד חלק מצומצם מן הקורסים מהבית, במתכונת מוקלטת או בלייב באמצעות הזום.

באפשרות הסטודנטים להיעזר במלגות ללימודי תקשורת, המוצעות הן על ידי מוסדות הלימוד, והן על ידי קרנות וארגונים חיצוניים. מוסדות הלימוד מעניקים מלגות ופרסי הצטיינות לסטודנטים על סמך נתוני קבלה גבוהים (למועמדים לשנה א'), או על סמך מצוינות אקדמית (בשנים ב' ואילך). כמו כן, קיימות קרנות המציעות סיוע לסטודנטים הלוקחים חלק בפעילות התנדבותית, לרוב במסגרת סיוע בתחומי השיווק והדוברות לגופים חברתיים שונים. יש לציין כי קיים מגוון רחב של מלגות נוספות שבהן יכולים להיעזר הסטודנטים, על סמך קריטריונים סוציו אקונומיים, מגורים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מלגות לנשים, ועוד.

הלימודים לתואר כוללים מגוון תכנים מעשיים, במטרה לסייע לסטודנטים לצבור ניסיון יישומי אשר יתרום לפיתוח הקריירה. במוסדות הלימוד מציעים מגוון סדנאות וקורסים במתכונת יישומית (בנושאים כגון שיווק דיגיטלי, שדרנות רדיו, יחסי ציבור, הפקה, יזמות טכנולוגית, ועוד); וכמו כן, מתקיימים מעת לעת סיורים לימודיים, או מפגשים עם דמויות מפתח מן התעשייה, החושפים את הסטודנטים לנעשה בשטח. נוסף על כך, מרבית המוסדות מאפשרים לסטודנטים לקחת חלק בסטאז' (התמחות מעשית) בתעשייה, כגון בחברות שיווק דיגיטלי, במשרדי פרסום, בערוצי חדשות, באולפנים, בחברות הפקה, וכן במחלקות השיווק והדיגיטל של ארגונים ועסקים בענפים שונים במשק.

בוגר לימודי תקשורת יכול להשתלב בעבודה במספר תחומים: כאיש טלוויזיה, כאיש רדיו, כעיתונאי, כדובר, כאיש פרסום או יחסי ציבור, כקופירייטר, כאיש מדיה דיגיטלית, כעורך תוכן או כמורה לתקשורת בתיכון. חלק מן המקצועות האלו דורשים למידה נוספת: למשל קורס קופירייטינג או לימודים לתעודת הוראה. כל המקצועות המוזכרים לעיל דורשים יכולת ביטוי טובה.

איש התקשורת צריך להיות סקרן ובעל ידע כללי רחב. עליו להיות בעצמו צרכן של תקשורת, על כל סוגיה, כדי להכיר את אופני המדיה השונים. עליו להיות בעל יכולת מילולית גבוהה, בכתב ובעל פה. חלק ממקצועות התקשורת דורשים רמה גבוהה של יצירתיות, למשל קופירייטר, או כותב טור בעיתון. תפקידים יצירתיים אלו יכולים להתאים למי שהוא בעל נפש אומנותית.

תפקידיו של איש התקשורת מגוונים ולכן גם השכר הניתן עבורם משתנה. כך, כוכב טלוויזיה או מגיש חדשות מגיעים לרמות שכר גבוהות למדיי בהשוואה לשכרם של מי שעובד בעיתונות הכתובה. תפקידים רבים שהוזכרו לעיל אינם בעלי שעות העסקה קונבנציונליות והם דורשים זמינות גם בשעות הערב או עבודה מסביב לשעון.

שוק התקשורת של היום נחשב לתחרותי במיוחד, דבר היכול להציב אתגרים בפני בוגרי התואר הראשון. בגופי שידור רבים ובמשרדי הפרסום, עשויים להקנות עדיפות למועמדים המגיעים עם ניסיון קודם, ומכאן החשיבות הרבה של ההתמחות המעשית במהלך התואר, וכן של ההשתתפות בפרויקטים מעשיים מחוץ לשעות הלימודים. נוסף על כך, רמות השכר בחלק מן התפקידים (כגון כתבים, תחקירנים, ודוברים) עשויות להיות נמוכות מן הממוצע בתחילת הדרך, כאשר אין לעובדים ניסיון קודם. עם זאת, ישנם אפיקים המתאפיינים בשכר גבוה יותר גם למתחילים, כגון תפקידי UI UX, שיווק דיגיטלי, ותפקידים בתעשיית ההייטק.

מהן אפשרויות הלימודים בחו"ל לתואר ראשון בתקשורת?

סטודנטים ישראלים המתעניינים בלימודים בחו"ל יכולים ללמוד תחום זה במגוון מדינות, כאשר הפופולריות שבהן כוללות את ארצות הברית, איטליה, ספרד, בריטניה, ועוד. יש להביא בחשבון כי הלימודים במדינות שאינן דוברות אנגלית מתקיימים בדרך כלל בשפה המקומית, ומצריכים שליטה מלאה בה (עם זאת, גם באותן מדינות ישנם מוסדות מסוימים המציעים לימודים בשפה האנגלית). משך התואר הראשון הינו בין שלוש לארבע שנים. בדרך כלל, הלימודים כוללים התמחות מעשית בגופי מדיה מקומיים, באולפנים, ובמשרדי פרסום, כדי לאפשר לסטודנטים להיטמע בתעשייה.

מהם האתגרים בלימודי תואר ראשון בתקשורת לסטודנטים בינלאומיים?

סטודנטים בינלאומיים המעוניינים ללמוד בישראל (או לחלופין סטודנטים ישראלים שברצונם ללמוד מעבר לים) נדרשים לעמוד בפני אתגרים שונים, ובהם מחסום השפה; עלויות הלימודים והמחייה; וכן פערים תרבותיים הרלוונטיים לסוגיות האקטואליות שבהן עוסקים במהלך התואר. עם זאת, יש להדגיש כי מוסדות הלימוד מציעים סיוע לסטודנטים הבינלאומיים, כדי לאפשר השתלבות נוחה במהלך התואר, במטרה לתרום להצלחתם. סיוע זה כולל מלגות שונות, חונכות והדרכה, פעילויות העשרה, ועוד.

מאחר שתחום התקשורת הינו בעל השפעה על מגוון היבטים בחיינו, הכלים הנרכשים במהלך התואר יכולים להיות רלוונטיים גם לענפי עיסוק נוספים. לאורך לימודיהם, מפתחים הסטודנטים מיומנויות הבעה בכתב ובעל פה, אשר יכולות לשמש אותם בתחומי עיסוק רבים, כגון בעשייה ציבורית, בתפקידים אדמיניסטרטיביים, ובתחום הפרסום. נוסף על כך, באפשרותם לרכוש מיומנויות שכנוע, העברת מסרים יעילה, וניתוח צורכיהם של קהלי יעד מגוונים, מיומנויות אלו יכולות לתרום למשתלבים בענפי העסקים והיזמות. יש לציין כי המעוניינים לבחון את נקודות ההשקה שבין עולם המדיה לענפי ידע נוספים, יכולים ללמוד במסגרת דו חוגית, ובה להעמיק בנקודות הזיקה והשוני שבין הדיסציפלינות הנלמדות.

בחירת לימודים הינה צעד משמעותי, וחשוב לגשת לבחירה זו באופן אחראי ושקול. מועמדים המתלבטים לגבי התואר, יכולים להיעזר בייעוץ לימודים וקריירה, או להיוועץ בבוגרים אשר סיימו את התואר בעבר, כדי להכיר מקרוב את הנושאים הנלמדים ולבחון האם התחום מעניין אותם. כמו כן, רצוי למועמדים לברר מהן אפשרויות התעסוקה המעניינות אותם, ולבחור במסלול לימודים שבעזרתו ניתן לצבור יתרון לקראת ההשתלבות באותם אפיקים (כגון בחירת תחום התמחות מסוים המכשיר לתחום, מוסד לימודים המציע התנסות מעשית בתחום המושך אותנו, ועוד). נוסף על כך, ניתן לקחת חלק בימים פתוחים, או להגיע למפגשים בפקולטות השונות, כדי לחוות מקרוב את האווירה בקמפוס.