המועצה להשכלה גבוהה

בכתבה זו נפרט אודות תחומי האחריות והסמכויות של המועצה להשכלה גבוהה.

מה הן סמכויות המועצה להשכלה גבוהה?

למועצה להשכלה גבוהה ישנן מספר סמכויות אשר נקבעו בחוק, באופן המאפשר את קיומם השוטף של מוסדות הלימוד האקדמיים בישראל. להלן חלק מסמכויות המועצה:

 

• להעניק למוסדות אקדמיים היתרים לפתיחתם כמוסדות להשכלה גבוהה.
• להכיר במוסדות אקדמיים כמוסדות להשכלה גבוהה (הודעה על מתן הכרה מתפרסמת ברשומות).
• להסמיך מוסדות אקדמיים מוכרים להעניק תארים אקדמיים.
• לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסדות מוכרים.
• לאשר למוסדות אקדמיים להשתמש בכינויים הטעונים אישור על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
• להציע למוסדות אקדמיים מוכרים הצעות וכן לעזור להם בכל הקשור לביסוס המוסדות, הרחבתם ושכלולם.
• לסייע למוסדות האקדמיים בכל הקשור לשיתופי פעולה אקדמי ביניהם.
• להגיש לממשלה הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה בתחומים רבים ומגוונים.
• להמליץ בפני הממשלה על הקמת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
• להעניק רישיונות לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל.
• לתת הכרה לתארים של מוסדות לימוד מוכרים באזור יהודה ושומרון ובחבל עזה.
• לבצע הערכת איכות לתחומי לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

 

קראו עוד על:

• תואר ראשון - מאות מסלולים ומוסדות לימוד.
• פורום לימודים - מיטב יועצי הלימודים יעזרו לך.
• ימים פתוחים - ימים פתוחים למבחר של מסלולים.
• תנאי קבלה - דע מה הסיכויים שלך.

מה הוא הרכב המועצה להשכלה גבוהה?

במועצה להשכלה גבוהה חברים 23 אנשים אשר אמונים על קבלת ההחלטות. יו"ר המועצה הינו שר החינוך המכהן ודמויות מפתח נוספות במל"ג כוללות את יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ויו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. לפחות שני שליש מחברי המועצה הם אנשי מפתח בעולם ההשכלה הגבוה, כלומר פרופסורים, אנשי חינוך, וכו’. נוסף על כך, מכהנים אנשי ציבור במועצה. חשוב להדגיש כי חברי המועצה מתמנים מטעם נשיא המדינה בהמלצת הממשלה לחמש שנים.

 

נכון לשנת 2026 (תשפ"ו), חברי המועצה להשכלה גבוהה הינם (על פי אתר המועצה): חבר הכנסת יואב קיש - יו"ר המל"ג ושר החינוך, פרופסור עמי מויאל - יו"ר הות"ת, פרופסור דודי שוורץ - סגן יו"ר המל"ג, פרופסור ג'האד אל(סאנע), פרופסור אבי בסר, פרופסור רבקה ודמני שאומן, מר משה ויגדור, גברת אלמז זרו, פרופסור ליה לאור, פרופסור אסף מידני, מר רועי פולקמן, פרופסור רונן קריטנשטיין, פרופסור שוש שהרבני, פרופסור עידית תשובה, פרופסור אהוד דוכובני, פרופסור מרסל מכלוף, פרופסור און וינקלר, ליאב אלחיאני, פרופסור תמר הרמן, גברת מרים פרץ, פרופסור מרים מרקוביץ ביטון, גברת סיון קורן (יושבת ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית), ודוקטור ראניה חוסין פראג'.
 

אילו ועדות פועלות במסגרת המועצה להשכלה גבוהה?

למל"ג מספר ועדות חשובות הנמצאות תחת אחריותה. הוועדה החשובה ביותר הינה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). זוהי הזרוע המבצעת, אשר קובעת עניינים מהותיים רבים באקדמיה הישראלית. ועדה זו הוקמה מכוח חוק ואושרה על ידי הממשלה. הוועדה אחראית, בין היתר, על חלוקת תקציב המדינה המוקדש להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות ולמכללות הפועלות בישראל. כיום יושב ראש הות"ת הינו פרופסור עמי מויאל, והוא האחראי לדווח למועצה על פעולותיה של ות"ת בישיבות המועצה.

סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע כיצד על ות"ת לפעול ועל פי אילו אמות מידה. לפי סעיף זה, על הוועדה לקבל החלטות תקציביות המבוססות על עיקרון של שוויון והיעדר אפליה. היקף התקצוב אמור להיקבע לכל מוסד על סמך סוגו, וכמו כן, הוא מושפע מן האישורים שנותנת המועצה להשכלה גבוהה ליישומן של תכניות פיתוח חינוכיות ולקידום הוראה והמחקר האקדמיים. על הות"ת להתחשב בהחלטות הרלוונטיות המתקבלות במשרד החינוך, התרבות והספורט. 

ועדות משנה נוספות וקבועות הן ועדת משנה לענייני אוניברסיטאות ומכללות לחינוך, ועדת המשנה לפיתוח ולמדיניות אקדמית; ועדת המשנה לאכיפה ולפיקוח; ועדת המשנה למדעי החברה, ניהול עסקים, משפטים, ורב תחומי; ועדת המשנה להבטחת איכות; וועדת המשנה לטכנולוגיה, אדריכלות, הנדסה, פרא רפואי, ביולוגיה, חקלאות, ושלוחות בחו"ל. נוסף על כך, פועלות 4 ועדות עליונות למינוי פרופסורים במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות.

מה קובעת המועצה להשכלה גבוהה?

הוועדות ושאר הגופים הפועלים במסגרת המל"ג קאחראיים על נושאים מהותיים רבים הנוגעים להשכלה הגבוהה בישראל. נושא חלוקת התקציבים הוא החשוב ביותר מבין אותם הנושאים (ועליו אחראית ות"ת), לצד זאת ישנם עניינים חשובים נוספים אותם קובעת המועצה, בין היתר - כללים למתן היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו, כללים להכרה במוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה, כללים להכרה בתארים אקדמיים, כללים להסמכת מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי מוכר, כללים לביטול הכרה במוסד לימודים ועוד.

מה הוא מבנה המועצה להשכלה גבוהה?

המועצה להשכלה גבוהה מורכבת ממנהל הפועל בשלושה אגפים - האגף האקדמי (הכולל את מזכירות המועצה ואת ות"ת) האחראי להפעלת מליאת המועצה והוועדות שלה (כולל ות"ת); אגף התקצוב, העוסק בתקצוב מוסדות להשכלה גבוהה; ואגף התכנון והמידע העוסק באיסוף ועיבוד מידע לצרכי תכנון ואספקת מידע.

 

אילו מוסדות מוכרים על ידי המל"ג?

על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, המל"ג הינו הגוף הממלכתי בעל הסמכות להכרה במוסדות להשכלה גבוהה, והן להסמיך מוסדות להענקת תארים אקדמיים. המוסדות הללו כוללים בין היתר אוניברסיטאות, מכללות מתוקצבות, מכללות אקדמיות לחינוך, ומכללות חוץ-תקציביות. רשימת המוסדות המוכרים על ידי המל"ג מפורסמת באתר המל"ג.
 

אילו מלגות מוצעות מטעם המועצה להשכלה גבוהה?

במל"ג מגדירים מה הן המלגות המוכרות לסטודנטים ולחברי סגל. בין היתר ניתן למצוא מענקים ומלגות לתואר ראשון, מלגות לתואר שני מחקרי, מענקים לקליטת סגל מחקרי מצטיין, מסלולים ייעודיים לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים, ועוד. היצע המלגות משתנה מעת לעת.

האם המועצה להשכלה גבוהה קובעת את גובה שכר הלימוד?

במוסדות המתוקצבים על ידי הות"ת, נקבע שכר הלימוד האוניברסיטאי מדי שנה. שכר הלימוד המלא הבסיסי מותאם לשינויים במדד המחירים לצרכן כפי שזה מתפרסם בכל שנה. נכון לשנת הלימודים תשפ"ו עומד גובה שכר הלימוד האוניברסיטאי לתואר ראשון על 12,017 שקלים, ו - 16,239 שקלים לתואר שני. כמו כן, במל"ג החליטו על העקרונות לקביעת התשלומים הנלווים שהסטודנטים נדרשים לשלם למוסדות המתוקצבים (כמו דמי רווחה, אבטחה, וכדומה).

מה קבעה המועצה להשכלה גבוהה לגבי לימודי האנגלית במוסדות האקדמיים?

במל"ג רואים חשיבות גדולה לשליטה בשפה האנגלית באקדמיה ומחשיבים ידע בשפה באחד הכלים אותם חשוב לסטודנטים לרכוש במהלך הלימודים. נוסף על היותה של השפה האנגלית אחד התנאים הנדרשים לשליטה בטקסטים אקדמיים, היא נחשבת גם לאחת הדרישות להשתלבות בשוק העבודה הגלובלי.

המועצה קבעה את הסף הנדרש לסיום חובות האנגלית לתואר ראשון - קבלת "פטור אקדמי" לתואר. ההחלטה התקבלה אחרי דיונים והמלצות של ועדת המשנה להסמכה ורישוי בתחום האנגלית כשפה זרה באקדמיה. כמו כן, נקבע כי הסטודנטים ילמדו קורסים בשפה האנגלית במסגרת התואר, אשר יכולים לכלול קורסי שפה, קורסי תוכן, בחירה, העשרה, ועוד. במסגרת הרפורמה שנקבעה, הסטודנטים יעבדו על ארבע מיומנויות חשובות הכוללות כתיבה, קריאה, דיבור והבנה.

אילו מוסדות בחו"ל מוכרים על ידי המל"ג?

 

במקביל להכרה במוסדות ישראלים להשכלה גבוהה, מגדירים במל"ג את התנאים לפעילות מוסדות מחו"ל ושלוחות של מוסדות מחו"ל. עד לשנת 1998 לא יכלו אותם המוסדות לפעול בארץ בלי אישור המל"ג. בשנת 1998 הוחל תיקון לחוק במסגרתו שלוחות מחו"ל נדרשו לקבל רישיונות מן המל"ג לתקופה מוגדרת ומוגבלת לכל תואר וקמפוס. המוסדות הללו אינם מוגדרים מוסדות ישראלים מוכרים על ידי המל"ג והתארים הניתנים בהם הם של מוסדות האם במדינות השונות ולא תואר ישראלי מוכר. בשנת 2005 נקבע תיקון נוסף לחוק לפיו תואר הנלמד בשלוחות מוסדות בארץ זהה לתואר המוענק על ידי המוסדות בארץ האם.

 

האם המל"ג אחראי על הכרה בתארים מחו"ל?

חשוב להדגיש - הגוף האחראי כיום על הכרה בתארים מחו"ל אינו המועצה להשכלה גבוהה, אלא האגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל של משרד החינוך. גוף זה בלבד הינו המוסמך להערכת תארים של בוגרי מוסדות אקדמיים בארצות זרות בהשוואה לתארים מקבילים הנהוגים במוסדות ישראליים. שקילת התואר מתבצעת על סמך קריטריונים אשר נקבעו על ידי משרד החינוך ונציבות שירות המדינה, אשר מבוססים על הסכמים הדדיים בין מדינות ועל אמנות בין לאומיות.

 

האם המועצה להשכלה גבוהה אחראית על תנאי הקבלה למוסדות האקדמיים?

המועצה להשכלה גבוהה אינה אחראית על קביעת תנאי הקבלה ללימודים האקדמיים, והדבר נתון לשיקול דעתם של המוסדות האקדמיים. עם זאת, בהתאם לנהלי המל"ג, יש צורך בתעודת בגרות מלאה, או בתעודה שוות ערך, או במעבר מכינה מאושרת, כחלק מן התנאים הנדרשים כדי להתקבל לתואר הראשון. נוסף על כך, במל"ג נקבע כי כדי להתקבל לתואר מתקדם יש צורך בתואר ראשון מטעם מוסד אקדמי מוכר. מלבד זאת, תנאי הקבלה האחרים נקבעים במסגרת המוסד האקדמי אליו מעוניינים להתקבל. אותן תנאי הקבלה נבדקים על ידי המל"ג במסגרת בקשת המוסד לפתיחת תכנית הלימודים.

 

כיצד פועלים במל"ג לקידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה?

במועצה להשכלה גבוהה פועלים לקידום ההשכלה הגבוהה באזורי העדיפות הלאומית וכן בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. נוסף על כך, פועלים במל"ג לקידום אוכלוסיות ייחודיות, בהן בוגרי החינוך החרדי, החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, ועוד.

בין המישורים בהן מקדמים במל"ג נושא זה נכללים: תכנית "הישגים להייטק" שהינה תכנית שנתית לפיתוח אזטר דרום הארץ באמצעות הכשרת צעירים למקצועות ההייטק וההנדסה; תכנית "הישגים" להרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה בקרב צעירים מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית; הפעלת פרויקט החונכות פר"ח להשפעה חברתית; וכן מערך המכינות הקדם אקדמיות המאפשר השלמת פערים לימודיים לצורך קבלה לתארים האקדמיים.

 

כיצד מסייעים במל"ג לסטודנטים עם לקויות למידה?

על פי חוק זכויות התלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל תיכוניים, הגורם האחראי על בחינת הבקשות למתן התאמות לתלמידים עם לקויות למידה הינו המוסד האקדמי, ולא המועצה להשכלה גבוהה. מתן ההתאמות (הקלות) נתון לשיקול דעתו המקצועי של המוסד האקדמי בו לומד הסטודנט, וכרוך בתהליך אבחון והערכה. עם זאת, המועצה להשכלה גבוהה (יחד עם משרד הבריאות ומשרד החינוך) מגבשים תקנות אשר מחייבות את המוסדות האקדמיים בנוגע להתאמות אותן עליהן ליישם לגבי סטודנטים עם לקויות למידה.